"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלנט: עלתה אפשרות במו״מ לעגן את היעדים בתקנות ולא בחוק

בכוונת השר לדאוג לכך שהממשלה תעביר תקנות לגיוס חרדים • "בניגוד למטוסים או פצצות, חיילים אי אפשר להביא מחו"ל"

,עודכן
0השמעה

גלנט בדיון בוועדת חוץ וביטחון על חוק הגיוס: "אי אפשר לפטור אוכלוסיות שלמות משירות, ברוח הזאת אני פועל מתחילת תפקידי" // צילום: שחר יורמן

"אולי עדיף להעביר תקנות במקום חוק גיוס", כך הציע היום (שני) שר הביטחון יואב גלנט בדיון בוועדת חוץ וביטחון. בדיון אמר גלנט כי הצבא צריך לגייס באופן כללי כ-10,000 חרדים בשנים הקרובות.

"צה"ל יכול לקבל עוד 3,000 חרדים השנה לא כולל אלו שכבר משרתים היום", אמר גלנט בוועדה הסגורה. המספר תואם את ההערכות שפורסמו על ידי גורמים הקשורים לצה"ל בשבועות האחרונים, וככזה שיש כי העריכו שהחרדים "יוכלו לחיות איתו".

גלנט ואדלשטיין,צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

"מתחילים עם 25 אחוזים ממחזור גיוס החרדים שנעלה כל שנה בעוד 5% ונגיע ל-50% מהשנתון בחמש שנים. אולי עדיף להעביר תקנות במקום חוק", אמר שר הביטחון. מתווה זה הוצע על ידי גלנט כפשרה לחרדים, כך גלנט עצמו חשף.

בפתח הדיון אמר גלנט: "הייתי אתמול ברפיח, פגשתי הרבה מאוד אנשי מילואים וסדיר שמוכנים לעשות כל דבר, אבל הם מצפים לסולידריות מאיתנו. אני חושב שיש פה גם עניין ערכי - במציאות שאנחנו נמצאים בה, שאיבדנו למעלה מחטיבה, אי אפשר לפטור אוכלוסיות שלמות משירות, ברוח הזאת אני פועל מתחילת תפקידי.

מחאה נגד חוק הגיוס בירושלים,צילום: אורן בן חקון

"אני פעלתי גם מלמטה וגם מלמעלה, ישבתי עם הנציגים של המפלגות השונות, ניסינו להגיע לגישורים מכל הסוגים והמינים וגם לעניין הזה לא הצלחנו למצוא פיתרון. תראו באיזה מצב אנחנו נמצאים - אנחנו צריכים יותר חיילים, החיילים האלה צריכים לבוא מתוך הארכת השירות הסדיר, מתוך מילואים, ומתוך אוכלוסייה חרדית שתלך ותתגייס בקצב הולך ועולה. עכשיו מה המצב בפועל - הממשלה לא מביאה את ההחלטה על 36 חודש, זה הונח כתזכיר חוק על ידי בחודש פברואר אם אינני טועה.

"משרד האוצר מוביל את ההתנגדות ל-36 חודש משיקולים משקיים, משרד המשפטים והיועמ"ש למעשה מערימים קשיים וכשאנחנו ביקשנו להגדיל את גיל הפטור בשנה, אז מאפשרים לנו את זה על רקע הערך השוויון, מאפשרים לנו רק לשלושה חודשים, עד שאתה גומר את החקיקה כבר נגמרה התקופה. כאן בועחו"ב גם כן לא הצלחנו להגיע להסכמה, והיום אנחנו משחררים, 6,700 אנשים מסד"כ המילואים. כל הווקטורים פועלים בכיוון הפוך ממה שאנחנו צריכים - בניגוד למטוסים ופצצות, חיילים אי אפשר להביא מחוץ לארץ.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ',צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

״אני באתי לכאן קודם כל בשביל להגיד לכם, חבריי, חברי הכנסת - מערכת הביטחון וצה"ל הם לא גוף של מישהו אחר, הם לא שייכים לאיזו מפלגה, הם שלנו, של כולנו, כולנו שותפים, מכל סיעות הבית, מכל המקומות ואנחנו צריכים את החיילים. עכשיו החיילים מוכנים, אבל הם רוצים רוח גב, הם רוצים הצטרפות, הם רוצים אהדה, ואני רואה את זה בכל מקום שאני פוגש את חיילים, ולכן אני שם את הנושא הזה על הפרק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר