החלטה גורלית: רס"ן א', בן 34 מחיפה, לא ישכח לעולם את מה שקרה בתחילת דצמבר האחרון, באחד מימי הקרב הסוערים ביותר בתוך מחנה הפליטים בסג'עייה.
באותו יום התרחש אירוע חריג למדי ולא שגרתי, גם במונחי המלחמה: טיל שנורה ממסוק אפאצ'י של חיל האוויר באחד הקרבות העזים במחנה הפליטים נחת 20 מטרים בלבד מכוחות של גולני, פגע במחבלים והציל את חייהם של הלוחמים מבלי לפגוע בהם. בצבא מאשרים כי מדובר במרחק הקרוב ביותר לכוחותינו שממנו נורה טיל ממסוק קרב במלחמה הנוכחית כדי לסייע ללוחמים.
"הכוחות שלנו הותקפו מבית שהיה מאוד קרוב אליהם בטילי נ"ט וביקשו סיוע. ידעתי שהם בתוך הכלים - והלכתי על זה"
"הוראות הבטיחות שלנו מחייבות מרחק של לא פחות מ־100 מטרים מהכוחות שלנו כאשר אנחנו יורים טילים כדי לנטרל מטרות וכוחות אויב", משחזר א', הטייס מטייסת "מגע הקסם" (190) שירה את הטיל. "הייתי חייב לקבל החלטה מהירה בשטח. הכוחות שלנו הותקפו מבית שהיה מאוד קרוב אליהם בטילי נ"ט וביקשו סיוע. ידעתי שהם בתוך הנמ"רים שלהם ובתוך הטנקים ומוגנים שם, ושאין כוחות על הקרקע. החלטתי שאני הולך על זה, ביצעתי וידעתי שאם עשיתי טעות אצטרך מאוחר יותר להסביר את זה. חשתי הקלה גדולה וסיפוק שהצלחתי לעזור להם ושהכל נגמר בשלום".
מאני טיים
בעת האיום של המחבלים א' היה בשמיים מעל עזה עם האפאצ'י שלו. "כוחות של גולני ושריון היו שם בהתקפה על מחנה הפליטים", הוא מספר. "הם נעו בציר, התקדמו, נתקלו ונכנסו למארב של מחבלים באזור מאוד צפוף. האירוע כלל ירי נ"ט ורימונים לעבר הנמ"רים והטנקים של גדוד 53 של השריון שהלוחמים היו בתוכם. היתה שם התנגדות גדולה מאוד.
"המג"ד של גולני בשטח עלה מולי וחיבר אותי לאירוע. הוא הסביר לי איזה סוג סיוע הוא צריך. תוך כדי, המחבלים ירו נ"ט על הנמ"ר של המג"ד". לכוחות הקרקע יש מערכות מתקדמות שמראות להם בדיוק מאיפה ומאיזה כיוון מדויק יורים עליהם. המג"ד הכווין את א' בדיוק לבית, לחלון שממנו ירו לעבר כוחות גולני טילי נ"ט.
המרחק היה אפסי. 20 מטרים בלבד הפרידו בין אותו בית לגולני. הדילמה של א' היתה מאוד משמעותית: אם לפעול ולתקוף בטילים מהאוויר את הבית ואותם מחבלים, ובכך אולי לסכן גם את כוחותינו הקרובים, או שמא לא לפגוע בבית ובכך להניח למחבלים להמשיך לפעול נגד הכוחות.
"היה לי ברור שיש כאן דרמה גדולה מבחינת המרחק ושאני צריך לקבל החלטה", מספר רס"ן א'. לדבריו, "יצא לנו כמובן לירות על נקודה שולטת שהיתה עד 100 מטרים מהכוחות שלנו, אבל כאן היה ברור שזה שונה בתכלית. ראיתי שהם ממשיכים לירות בכל הכוח טילים נגד הכוחות שלנו, ממש על הכלי שהיה מול הנמ"ר של המג"ד. ידעתי שאני צריך לפעול". הוא מוסיף, "ידעתי שכל הכוחות מוגנים למעשה, ווידאתי עם המג"ד שהם מודעים היטב למרחק הקטן מאוד מהם שבו הטיל שלי אמור לנחות".
"נאמר לי שמדובר היה במקרה שבו הטיל היה הכי קרוב לכוחות צה"ל, אבל פגע לבסוף במחבלים ולא בכוחותינו"
את השניות הגורליות לפני קבלת ההחלטה הוא מתאר כך, "התבשלתי עם עצמי עוד זמן מאוד קצר. זאת היתה החלטה שלי, במשמרת שלי, וידעתי היטב שאם אטעה, אם חלילה משהו ישתבש, אני אצטרך לתת הסברים מאוחר יותר". הוא מספר: "הבית היה קל לזיהוי. החלטתי ללכת על זה. ידעתי שאני חייב לעזור להם בשטח, שהם בסכנה אמיתית".
א' יצא לגיחה, נעץ את הטיל על הבית הסורר שממנו יורים המחבלים ללא הפסקה טילים על כוחותינו. הדרמה בשטח אמיתית. "יש את הריכוז הזה, את הרגע הזה, המאני טיים שבו זה קורה - ממעוף הטיל ועד שהוא פוגע במטרה", הוא משחזר. "ההרגשה בטילים כאלו אחרת לגמרי. ידעתי היטב את המשמעות של הצלחה או חלילה מצב אחר. היתה לי הקלה גדולה כשהבנתי שהטיל הגיע ליעדו, פגע ושיתק את המחבלים".
"עשיתי מה שהיה נכון"
א' הציל את חיי לוחמי גולני והעניק להם יכולת להתקדם למרכז מחנה הפליטים ולהשלים את המשימות שלהם. הוא מצטנע, ניכר שקשה לו שמרעיפים עליו מחמאות. "יריתי כדי לעזור", הוא אומר. "עשיתי את מה שחשבתי שהכי נכון באותם שברירי שנייה שבהם קיבלתי החלטות. נאמר לי שמדובר היה במקרה שבו הטיל היה הכי קרוב לכוחות צה"ל, אבל למזלנו פגע לבסוף במחבלים ולא בכוחותינו".
א' ממשיך לקחת חלק בפעילות האינטנסיבית של חיל האוויר ברצועה, מחלק את זמנו בין הבית לבין המלחמה: "מאוד התגעגעתי לאשתי ולתינוקת שלי בזמן הארוך שלא הייתי בבית. אשתי גם קצת דאגה. אני שמח שהכל בסדר, אני משתדל להיות ולתרום בכל המקומות שבהם זקוקים לי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו