בחודש השביעי למלחמה, האופק נראה מעורפל למדי כשאנו נעים על מנעד מתעתע. הבה נבחן את החלופות האפשריות.
פנייה לחמולות לקבלת שליטה: ניסינו את החלופה הזאת לפני כחודשיים באמצעות פנייה לחמולת דוגמוש, חמולה עזתית ידועה לשמצה. הצענו להם שיקבלו שליטה על עזה. למה הדבר דומה? לבקש ממשפחת אלפרון לקחת שליטה על תל אביב. הניסיון הקצר הסתיים בכך שחמאס חדר למתחם החמולה, ערף את ראשיהם של אנשיה, ולמחרת כל החמולות פרסמו במשותף תמיכה בחמאס - החלופה הזאת איננה בת השגה.
הכנסת כוח שיטור רב־לאומי בשיתוף מדינות ערב: אין דוגמה אחת בעת החדשה להצלחה של הצבת כוח כזה. כל ניסיון בעולם הסתיים בכישלון או בטרגדיה - ראו רואנדה, קונגו, סרברניצה, לבנון ועיראק. ניסיון להשליט סדר בעזה עם סרגל ערכים מערבי הוא מתכון בטוח לכישלון. אני לא רואה את יורגן מדנמרק יורה בבוזזים בסג'עייה, או אפילו את לטיף הירדני מפזר הפגנה אלימה בחאן יונס. החלופה הזאת איננה ישימה.
שלטון וממשל צבאי ישראלי, אפילו זמני: אין לזה צל של סיכוי, מאחר שאין לנו שום יכולת לאכוף שלטון כזה על אוכלוסייה חדורת שנאה יוקדת, ג'יהאדיסטית, באזור שבו בכל בית יש אמל"ח. במהרה הזעם והתסכול של העזתים ממצבם יופנה כלפי הישות הכובשת היהודית.
עלינו למצוא שותפים ראויים הן בקרב הפת"ח בעזה וכן "לייבא" מיהודה ושומרון. עלינו להתעלם לחלוטין מההנהגה הקיימת
התנתקות מעזה: משמעות ההצעה היא השתלטות מחודשת של חמאס בתוך חודשים ספורים על עזה וחזרה למצב הקודם. חמאס ישקם את יכולותיו במהרה. יחודשו ההברחות מעל ומתחת לציר פילדלפי. וחזור לפעילות. כפי שלקח לו לעשות במשך שבועות ספורים בלבד בג'באליה.
אם כן, נשארה חלופה אחת, קשה לעיכול ובעייתית: החזרת פת"ח לעזה, כדי שישלוט ביד ברזל, ובשום אופן לא לאפשר לחמאס להשתלב במנגנון שיוקם. כמו כן יש להוציא את האחים המוסלמים מחוץ לחוק כמו שנעשה במצרים, בסוריה, בבחריין ובמקומות אחרים. נכון, מידת האמון שלנו בפלשתינים נמוכה מים המלח, ובצדק. לפלשתינים ניסיון רב בהפרת הסכמים, ולא רק מולנו. הרשות הפלשתינית הנוכחית מושחתת. על כן עלינו למצוא שותפים ראויים הן בקרב הפת"ח בעזה וכן "לייבא" מיהודה ושומרון. עלינו להתעלם לחלוטין מההנהגה הקיימת. לא מהעשירייה הראשונה ואף לא מהשנייה תבוא הישועה אלא מהשלישית. ראשי מחוזות וסניפים, צעירים משכילים. ניתן למצוא חיבור אינטרסים - אמנם שברירי ורופף - אך בעזרת קואליציה בינלאומית ניתן יהיה לחזקו.
עם זאת מצורפת קבלה, חשבונית קשה ביותר לפרעון - הם לא יבואו ללא מדינה פלשתינית בקצה. זאת גם הדרישה ששמים לנו האמריקנים על השולחן וזאת הדרישה של מרבית בעלות בריתנו, כולל הסעודים ומדינות המפרץ. התהליך יהיה קשה ומדמם, אולם אין לנו ברירה. צריך לקום מנהיג פלשתיני שיישיר מבטו ויאמר: "בזאת אנו מוותרים על מה שמכונה "זכות השיבה" ומכירים בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית לצד מדינה פלשתינית בגבולות מוסכמים". היה ושוב הפלשתינים ידחו את ההצעה - הדחייה תהפוך אותם לסרבנים. הם המתנגדים לפתרון עולמי מוסכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו