חיילות דתיות זה לא מילה גסה. צילום: עמי שומן

רוב הציבור הדתי לאומי סבור: גיוס בנות דתיות לצה"ל - מסלול לגיטימי

68% מהציבור הדתי לאומי רואים בגיוס בנות דתיות מסלול נכון • 51% סבורים שעל בתי הספר לפרוס בפני בנות את מלוא האפשרויות והאתגרים בצבא • מנכ"לית "אלומה": "על ההנהלת החמ"ד לתת לגיטימציה לשירות הצבאי שבנות רבות בוחרות בו, ולעודד את בתי הספר ללוות ולהכין את הבנות לשירות משמעותי"

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בגיוס בנות דתיות לצה"ל, כך עולה מנתוני צה"ל: בעוד שבשנתון 2012 התגייסו 1,538 צעירות דתיות לצבא, הרי שב-2021 מספרן עלה ל-2,682, המהוות כ-30 אחוזים מכלל בוגרות החינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) באותה שנה.

צפו בתיעוד: לראשונה - כוח מעורב של לוחמים ולוחמות נלחם בשטח הרצועה// דובר צה"ל

בתוך כך, בעקבות פרוץ המלחמה, בתוכנית "משתרותו באמונה" של עמותת "אלומה" המסייעת לבנות דתיות המתגייסות לצה"ל, מדווחים על עלייה של פי חמישה בפניות מצד בנות דתיות המבקשות לעבור משירות לאומי לשירות צבאי.

פער ניכר בין נציגי המגזר לבין עמדות הציבור

למרות מגמת העלייה בגיוס בנות דתיות, היחס של נציגי הציבור הדתי-לאומי ומוסדות החמ"ד כלפי תלמידות אלו לא השתנה. בשונה מההכנה לה זוכות חברותיהן לספסל הלימודים הבוחרות בשירות לאומי, והבנים הלומדים בחמ"ד המתגייסים לצה"ל. לבנות הבוחרות בשירות צבאי אין תמיכה מערכתית.

לרוב, המידע על תהליכי הגיוס והמיון אינו נגיש עבורן, וחסרה הכנה תורנית והלכתית להתמודדויות הצפויות להן בשירות הצבאי.

חיילות בגדוד 727, צילום: אורן כהן

על רקע הפער בין המצב בבתי הספר שאחת מכל שלוש בנות בוחרת להתגייס לצבא ועמדת נציבי הציבור הדתי לאומי- והנלהת החמ"ד בנושא ערכה עמותת "אלומה, צעירים לשם שינוי" סקר מקיף בקרב הציבור הדתי-לאומי, במטרה לבחון לעומק את עמדותיו ביחס לסוגיית גיוס הבנות הדתיות לצה"ל.

מממצאי הסקר, שנערך באמצעות חברת "אסקריא", עולה כי קיים פער ניכר בין הקו אותו מובילים נציגי המגזר בכנסת ובהנהלת החמ"ד בבתי הספר הדתיים, לבין עמדות רובו של הציבור הדתי-לאומי.

כך למשל, בעוד שרק 15 אחוזים מהמשיבים בסקר התנגדו לגיוס בנות לצה"ל באופן גורף, הרי ש-68 אחוזים מהם רואים בגיוס בנות מסלול לגיטימי (כאשר 35 אחוזים מהם ציינו זאת בתנאי שהגיוס יהיה במסלולים ייעודיים לבנות דתיות). 17 אחוזים נוספים אמנם הביעו התנגדות עקרונית לגיוס בנות, אך הסכימו כי יש לאפשר זאת במקרים חריגים.

חיילת בירושלים, אילוסטרציה, צילום: עמי שומן

יתרה מכך, למעלה ממחצית (51 אחוזים ) מהמשיבים סבורים כי על בתי הספר של החמ"ד לפרוס בפני בת שבחרה להתגייס את כלל האפשרויות והאתגרים הכרוכים בשירות הצבאי, ו-37 אחוזים חושבים שיש גם לתת לה כלים להתמודדות עם השירות.

מהסקר אף עולה כי לדעת המשיבים, לבנים דתיים קל יותר מאשר לבנות דתיות לשמור על רמת הדתיות במהלך השירות הצבאי. כמו כן, הם מעריכים כי קל יותר לשמור על אורח חיים דתי בתפקידים צבאיים שאינם קרביים, מאשר בקרב לוחמים ולוחמות.

בתחילת השנה פנתה ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית עמותת "אלומה, צעירים לשם שינוי", למועצת החמ"ד, בדרישה להגדיל את אחריותה ושותפותה של מערכת החינוך הדתית בהכוונה ובליווי של תלמידותיה הבוחרות להתגייס לצה"ל.

ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, צילום: רון פרידמן

במכתב, היא התייחסה לפערים בתקצוב בין תוכניות הכנה לבנות המתגייסות לצבא לעומת תוכניות לבנים המתגייסים ולבנות הפונות לשירות לאומי. לדבריה, בעוד שלהכנת בנים לצבא ובנות לשירות לאומי מוקצים בתקציב משרד החינוך כ-11 מיליון ש"ח בשנת 2024, הרי שהתמיכה בתוכניות הכנה לבנות המתגייסות עומדת על 337 אלף ש"ח בלבד, המהווים רק כשלושה אחוזים מהסכום הכולל.

עוד ציינה ד"ר חלמיש אייזנמן במכתבה: "ב-2024, כאשר אחת מכל שלוש בנות דתיות בוחרת בשירות צבאי, על החמ"ד לתת לגיטימציה ולחבק את הבנות הרבות הבוחרות במסלול שירות זה. המחיר של ניתוק מבית הספר עלול לפגוע בתפיסה ובקשר הדתי-קהילתי של הבת. יש צורך דחוף לעורר שיח ציבורי, להגדיל תקציבים ולהוביל שינוי במדיניות החמ"ד בנושא. הבנות הדתיות משרתות את המדינה בגוף ובנפש, ועלינו כחברה לתת להן תחושת שייכות, גב ובית בתוך הציבור בו הן גדלו והתחנכו".

בהמשך לפנייתה, מועצת החמ"ד אכן נענתה לקריאה וקיבלה על עצמה לדון בנושא ולגבש מדיניות מעודכנת, אולם עד כה טרם פורסמו החלטות או צעדים קונקרטיים בעניין.

לדברי ד"ר חלמיש אייזנמן, "ישנו כיום מחסור במענה הלכתי ומעשי הולם לבנות הדתיות המתגייסות, ועל מערכת החינוך הדתית לראות בכך יעד מרכזי. לשיטתה, התהליך צריך לכלול בין היתר חיזוק הזהות הדתית ופיתוח מנהיגות רוחנית לבנות במהלך הלימודים בתיכון, בניית מערך הדרכה, הכנה והסברה ביחס לאפשרויות ולאתגרים בשירות הצבאי, וכן הקמת מסגרות לליווי אישי ורוחני לאורך השירות עצמו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו