האם ישראל ניצחה ב"שומר החומות"? סימני השאלה רבים מסימני הקריאה

שבוע חלף מאז הפסקת האש עם חמאס לאחר 11 ימי לחימה במבצע "שומר החומות". למרות הרטוריקה השולטת בצה"ל, העוסקת בניצחון צבאי, סימני השאלה רבים מסימני הקריאה, והציבור בארץ (ובעולם) חש תחושת חמיצות. אפילו באגף המודיעין בצה"ל מתהדרים אמנם בניצחון טקטי ובהכרעה אופרטיבית, אך לא יודעים לומר אם מטרת המבצע כפי שהוגדרה - הרתעת חמאס, אכן הושגה, ואם כן לכמה זמן.

מבחינה צבאית פרופר, צה"ל אכן ניצח בעזה. חמאס לא העריך נכון את תגובתה החריפה של ישראל, ו(כמעט) בכל מפגש עם ארגוני הטרור, ידו של הצבא הייתה על העליונה. ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מוחמד דף, ראה בעיני רוחו את המערכה עם ישראל בצורה אחרת לחלוטין. על-פי התכנון המקורי שלו, מחבלים חמושים היו אמורים לצאת ממנהרות סמוך לגדר המערכת, לחצות אותה ולהיכנס לישראל, רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים אמורים היו להתפוצץ על כוחות ויישובים, מטחי רקטות היו אמורים להקשות על כיפת ברזל ולוחמי הקומנדו הימי תוכננו לבצע פיגוע מורכב. בפועל, מלבד מטחי הרקטות, צה"ל הצליח לשבש את מרבית המאמצים הללו.

אך אין ספק כי גם מבחינה צבאית רשם חמאס הישג לא מבוטל בדמות היקף הירי הנרחב של רקטות ופצצות מרגמה לעורף הישראלי. ב-11 ימי לחימה שוגרו לישראל 4,360 רקטות, כ-680 מהן נפלו בשטח רצועת עזה, כ-3,400 חצו לשטח ישראל וכ-280 נפלו בים התיכון.

באגף המודיעין בצה"ל מתהדרים בניצחון טקטי ובהכרעה אופרטיבית, אך לא ברור לכמה זמן תחזיק ההרתעה של חמאס

כיפת ברזל אמנם רשמה אחוזי יירוט מרשימים – כ-90% מהרקטות שכוונו לשטחים בנויים יורטו - אך חמאס עדיין הציג יכולת מרשימה של ירי כ-400 רקטות ופצצות מרגמה ביום. לשם השוואה, ב"צוק איתן" כולו, שנמשך כ-51 ימים, שוגרו כ-4,600 רקטות ביום, ממוצע של פחות מ-100 רקטות ביממה. ארגוני הטרור בעזה רשמו הישג נאה גם במטחים שהצליחו לייצר, כאשר במטח הכבד ביותר לאשקלון נורו יותר ממאה רקטות בו זמנית, וכן הצליחו לשגר כ-200 רקטות לטווחים בינוניים או ארוכים.

גם לאחר המבצע, לארגוני הטרור ברצועה נותר עוד ארסנל לא מבוטל של רקטות, חלקן ארוכות טווח. על פי ההערכות בצה"ל, ארגוני הטרור ברצועה החלו את מבצע "שומר החומות" עם כ-14,000 רקטות. צה"ל פגע בכ-1,000, ולאחר ירי של יותר מ-4,000 ניתן להעריך כי לחמאס ולג'יהאד האסלאמי בעזה נותרו יותר מ-8,000 רקטות ופצצות מרגמה.

בחודשים האחרונים בצה"ל היו מוטרדים מאוד ממאמץ דיוק הרקטות ברצועה. בדומה לחיזבאללה, גם חמאס בדרום ניסה בשנים האחרונות להפוך את הרקטות שלו למדויקות, כך שהסיכוי שהן יפגעו בנכסים אסטרטגיים בישראל - כמו בסיסי חיל האוויר, נמלים ואתרי תשתית מרכזיים, יהיה גבוה יותר.

במהלך 11 ימי הלחימה הצליח צה"ל לפגוע בפרויקט הדיוק של חמאס, ועל פי ההערכה, חיסל מהנדסים של הארגון ועיכב את פרויקט הדיוק. חיסולים של המהנדסים הבכירים גרמו לצה"ל להעריך כי לחמאס ייקח תקופה ארוכה מאוד לשקם את היכולות הללו, וטוב שכך.

האתגר הבא של צה"ל לקראת המערכה הבאה בעזה, שהרמטכ"ל כבר הנחה להיערך אליה, הוא לשמר את העליונות המודיעינית לאחר שימוש במקורות המודיעיניים ולנסות לצפות את המהלכים הבאים של חמאס.   

החזית הצפונית ונאום השיעולים של נסראללה

לבנון היא לא עזה, והאתגר שמציב ארגון הטרור מצפון גדול ומורכב בעשרות מונים, בכל תחום שהוא. כבר כעת ברור כי למבצע "שומר החומות" תהיה השפעה לא מבוטלת גם על המערכה הבאה בצפון. טובי המוחות בארגון חיזבאללה כבר החלו ללמוד את אופן הפעולה של צה"ל בעזה במטרה להסיק את המסקנות הנדרשות לעימות הבא עם ישראל.

אחד הלקחים המשמעותיים שהם עשויים, אולי, לגזור, נוגע לתת-הקרקע, ולעובדה שישראל פגעה במידה לא מבוטלת של הצלחה, במערך התת-קרקעי של חמאס בעזה. אין זה סוד כי גם לחיזבאללה מערך תת-קרקעי נרחב, בעיקר בכפרים השיעיים, שבו הוא מתכנן להשתמש ביום פקודה בעימות עם ישראל. בצה"ל היו מעוניינים דווקא לטעת גם בחיזבאללה את התחושה כי תת-הקרקע שלו חשוף בפני המודיעין הישראלי, במטרה לייצר אצל פעילי הארגון תחושת נרדפות.  

אך ייתכן שהפקת הלקחים של חיזבאללה תעסוק גם בירי הרקטי לעבר ישראל. ירי של  400 רקטות ליום, כפי שהיה ב"שומר החומות", הוא כלום לעומת הירי מצפון בעימות עתידי עם חיזבאללה. על פי ההערכות, בידי חיזבאללה יש 70 אלף רקטות וטילים, מהם מאות לטווח ארוך ובינוני (של מאות ק"מ), והיתר קצרות טווח. בנוסף לכך, לחיזבאללה כ-120 אלף פצצות מרגמה קצרות טווח. ככל הידוע, נכון לעת הזו מספר הטילים המדויקים של חיזבאללה קטן מאוד, ובישראל מגדירים את המענה לטילים הללו "טוב מאוד" מסיבות שלא בהכרח ניתן לפרט.

סביר להניח שבמלחמת לבנון השלישית, או מלחמת הצפון הראשונה, חיזבאללה יירה אלפי רקטות ביממה, אם לא יותר. עם כל הכבוד לכיפת ברזל, וכפי שראינו, יש הרבה כבוד, בשל המספרים הגדולים של הנשק תלול המסלול, לוחמי ההגנה האווירית לא יוכלו לספק הגנה באחוזים כל-כך מרשימים. מטחים גדולים במיוחד עשויים לרוקן משגרים, וצה"ל ייאלץ לבחור על אילו אזורים הוא מגן (למשל, אתרים אסטרטגיים וכאלה שמסייעים במאמץ הלחימה), ועל אילו הוא נאלץ לוותר. כמות הנפגעים וההרס בעורף הישראלי תהיה גבוהה, ולמרות אזהרות גורמי הביטחון, סביר להניח שהציבור הישראלי יופתע.  

כמו חמאס, חיזבאללה נערך גם הוא לפשיטות לשטח ישראל, לשיגור רחפני נפץ וכלי טיס מתאבדים, לשימוש בכוח ימי ועוד, רק שכמו מספרי הרקטות, ההיקפים בלבנון גדולים הרבה יותר. בניגוד לחמאס בעזה, לחיזבאללה גם אמצעי הגנה אווירית העשויים לאיים על מטוסי חיל האוויר.

בשל כל אלו ונוכח הפגיעה הפוטנציאלית  בעורף הישראלי, צה"ל צפוי להסיר את הכפפות הרבה יותר מהר. כבר כעת בכירי מערכת הביטחון מאיימים בפגיעה בנכסים משמעותיים של מדינת לבנון במטרה להפעיל לחץ על חיזבאללה ולהביא לסיום המערכה במהירות, עם הכרעה צבאית מובהקת.

חיזבאללה לומד את אופן הלחימה של צה"ל בעזה ומסיק מסקנות. בקנה הוא מכין רחפני נפץ וכלי טיס מתאבדים, שימוש בכוח הימי ועוד אמצעים מגוונים

הדעה הרווחת במערכי המודיעין היא שחיזבאללה אינו מעוניין כעת בעימות עם ישראל. גם אם הם היו מעוניינים, אולי, בפתיחת עימות עם ישראל, או לפחות מוכן לקחת סיכון בכך, פטרוניו האיראניים מרסנים אותו בעת הזו כיוון שמבחינתם מדובר בכלי שנועד להרתיע את ישראל מפני פעולה צבאית מול אתרי הגרעין באיראן. כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר, את כל אלו יש לקחת זאת בערבון מוגבל, שכן הייתה זו גם הייתה הסברה לגבי חמאס ביום שקדם לירי לעבר ירושלים בתחילת מבצע "שומר החומות".

כך או אחרת, במערכת הביטחון הסתכלו בגיחוך משהו על נאום השיעולים של נסראללה השבוע. מזכ"ל חיזבאללה, שלא נראה בציבור שבועות, ניסה לשדר מסר מאיים לעבר ישראל ביום השנה ה-21 לנסיגת צה"ל מלבנון, וכמה ימים לאחר סיום "שומר החומות". אך במהלך הנאום הוא נראה חיוור והרבה להשתעל ולהתנשם. במקום לשדר עוצמה, אמרו בישראל, נאומו המשתנק הפגין חולשה. בישראל לא יודעים לומר אם נסראללה חלה בקורונה, או שמדובר בתוצאה של שנים ארוכות מתחת לפני הקרקע, אך אין ספק שבריאותו הכללית כרגע בכי רע.  

לא בטוח אם מדובר בהתפתחות חיובית עבור ישראל, שכן חרף הרטוריקה המאיימת של נסראללה בשנים האחרונות, במידה מסוימת נחשב לגורם מרסן, וההוכחה לכך היא השקט היחסי לאורך הגבול מאז מלחמת לבנון השנייה ב-2006.

צה"ל מזדכה על הקורונה

ואם בקורונה עסקינן, לאחר כמה שבועות עם מספר כמעט אפסי של משרתי צה"ל החולים בקורונה, ונוכח הירידה המשמעותית בתחלואה הארצית, הודיע השבוע הצבא על סגירתה של "מפקדת אלון" בחודש אוגוסט הקרוב. על פי הסיכום בין שר הביטחון, בני גנץ, לבין הרמטכ"ל, אביב כוכבי, המפקדה תעבור למשרד הבריאות באופן הדרגתי, ויחידת מילואים תוקם על בסיסה לשם שימור הידע.

מפקדת אלון הוקמה באוגוסט אשתקד לאחר מאבק של מערכת הביטחון להצטרף למערכה בקורונה, בזמן שנדמה היה כי המדינה מאבדת שליטה על הנגיף. המפקדה, שהייתה חלק מהמענה הצה"לי, סייעה בעיקר בשיפור האפקטיביות של מערך החקירות האפידמיולוגיות, העלתה את כמות דגימות ובדיקות הקורונה, הקימה מלונות בידוד והחלמה ומנעה להערכת הצבא כ-25% מתחלואת הקורונה בזמן שתפקדה. במערכת הביטחון משוכנעים כי הצטרפותם למאבק בקורונה הצילה את חייהם של אלפי אנשים בשנה האחרונה.

כפי שפרסמנו ב"ישראל היום", צה"ל פנה לפני מספר שבועות למשרד הבריאות והציע לו לקיים פיילוט שבמסגרתו תיבחן האפשרות להסרת מסכות בחללים סגורים כאשר כל הנוכחים בחדר מחוסנים. במשרד הבריאות דחו את ההצעה  על הסף בטענה ש"מדינת ישראל חשופה עדיין להדבקה גם בקרב מחוסנים ומחלימים".

למרות הסירוב של משרד הבריאות, בפועל, בשבועות האחרונים משרתי צה"ל אינם נדרשים עוד לעטות מסכות בחללים סגורים על פי הפקודות. נדמה גם שמבצע "שומר החומות" האינטנסיבי היה הזרז האחרון להסרת המסכות בתוך הצבא. ייתכן כי צה"ל מרשה לעצמו לנהוג כך לאור העובדה שהוא הארגון הראשון בעולם עם "חיסון עדר" לאחר שיותר מ-85% ממשרתיו מחוסנים מפני נגיף הקורונה. בינתיים, לאחר כמה שבועות ללא מסכות, ניכר שלהסרת המסכות בצה"ל לא היו השלכות הרסניות על בריאותם של המשרתים. כעת ניתן רק להמתין להחלטת משרד הבריאות בנושא.