"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
למות בקרב כן, אבל למנות לא? תגובת סמוטריץ' לרמטכ"ל - מופת של כל מה שמקולקל בישראל
שר האוצר הצית את האש סביב הדיון על המינויים בצבא, כשקרא לרה"מ לבלום אותם • בכך הוא מחדד את הסתירה שלו: לא רק צמרת הצבא צריכה ללכת ביום שאחרי, אלא גם מי שהייתה אחראית עליה - הממשלה כולה | פרשנות
הרמטכ"ל הרצי הלוי ברצועת עזה. צילום: דובר צה"ל

למות בקרב כן, אבל למנות לא? תגובת סמוטריץ' לרמטכ"ל - מופת של כל מה שמקולקל בישראל

שר האוצר הצית את האש סביב הדיון על המינויים בצבא, כשקרא לרה"מ לבלום אותם • בכך הוא מחדד את הסתירה שלו: לא רק צמרת הצבא צריכה ללכת ביום שאחרי, אלא גם מי שהייתה אחראית עליה - הממשלה כולה | פרשנות

יואב לימור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

דיון המינויים שיכנס היום הרמטכ"ל הוא משעמם למדי. למעט כמה תפקידים של מפקדי חטיבות מרחביות בצפון וביו"ש, העניין הציבורי בו מוגבל למדי, משום שהוא אינו נוגע בליבת הפיקוד בצה"ל ונועד בעיקר לסתום חורים שנפערו בשל חודשי המלחמה.

סבב המינויים בצה"ל. הצבא נדרש למנות ולא יכול להמתין,

בימים כתיקונם הדיון הזה היה זוכה להתייחסות רק מצידם של בני המשפחות של מי שמונו (ושל אלה שלא). אבל בימים הנוראים שבהם אנחנו חיים מאז 7 באוקטובר, כל אירוע הוא סיבה למהומה. מי שהצית את האש סביב הדיון היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שקרא לראש הממשלה לבלום את המינויים לאלתר. "העם עומד מאוחד מאחורי הנהגת הצבא כדי לנצח במלחמה, לא כדי שצמרת הצבא הנוכחית שכשלה תעצב איך ייראה צה"ל בשנים הבאות. אחרי המלחמה ימונה פיקוד חדש שיוביל את התיקון הדרוש וימנה את המפקדים המתאימים לכך".

הטקסט הזה של שר האוצר הוא מופת של כל מה שמקולקל בישראל. ראשית, כי הוא מודיע מראש שהוא לא סומך על שיקולי הרמטכ"ל והפיקוד הבכיר של צה"ל. כלומר הוא סומך עליהם שישלחו אנשים להיהרג ואולי גם ייהרגו בעצמם, אבל הוא לא סומך עליהם שימנו אנשים מתאימים לתפקידים השונים. הסתירה הפנימית כאן היא הצביעות הסמוטריצ'ית במיטבה: הוא הרי לא סומך על הרמטכ"ל בכלום, אבל לא יכול להגיד את זה באמצע המלחמה, ולכן מנסה לעשות הבחנה דקה, ונלעגת, בין הלחימה לבין המינויים.

הסמכות של הרמטכ"ל

שנית, כי צמרת הצבא שכשלה אינה היחידה שצריכה ללכת הביתה בתום המלחמה. שר האוצר מטיף כל העת לכפיפות הפקידות המקצועית לדרג המדיני, וכשר בכיר הוא נושא באחריות מלאה למחדלי 7 באוקטובר. מכאן שלא רק צמרת הצבא צריכה ללכת ביום שאחרי, אלא גם מי שהיתה אחראית עליה - הממשלה כולה, ובראשה ראש הממשלה, ולכן מי שאמורים למנות את הממנים הם בוודאי לא הוא וחבריו, אלא מי שיחליפו אותם.

השר בצלאל סמוטריץ'. מחפש כותרות לאחר סקרים לא מחמיאים , צילום: אורן בן חקון

שלישית, כי עליו להכיר את העובדות: לקבינט אין שום סמכות בנוגע למינויים בצה"ל, וגם לא לראש הממשלה - בדיוק כדי שהמינויים יהיו מקצועיים ולא פוליטיים. המינויים בצבא הם כולם בסמכותו ובאחריותו הבלעדית של הרמטכ"ל, ביחד עם המטה הכללי. היחיד שיש לו אמירה כלשהי בעניין הוא שר הביטחון, שנדרש לאשר מינוי של קצינים מדרגת אלוף-משנה ומעלה. לרוב השר אינו מתערב בהחלטות המקצועיות של הרמטכ"ל, בוודאי לא במינויים זוטרים יחסית כמו אלה שיבוצעו היום.

רביעית, כי הצבא נדרש למנות ולא יכול להמתין. יש קצינים שנהרגו או נפצעו, יש קצינים שפרשו או יפרשו, ויש כאלה שצריכים לצאת ללימודים או לתפקידים בחו"ל. המערכת גם דורשת ריענון - בוודאי במלחמה כל כך ארוכה, שתימשך עוד זמן רב - ומינויים הם עניין מקצועי מתחייב שלא אמור לעורר אדוות חריגות, בוודאי כאשר התפקידים שנמצאים בליבת הכישלון נמצאים כרגע מחוץ לתחום.

אי של מצוינות

חמישית, כי המשטרה שבה בוחש איתמר בן גביר, שותפו של סמוטריץ' לטרללת שאוחזת במדינה, היא ההוכחה עד כמה התערבות פוליטית היא מתכון בדוק להשחתה מיידית במידות הארגוניות ובמקצועיות שלו. סמוטריץ' אינו רוצה למנוע מהרמטכ"ל למנות: הוא רוצה למנות בעצמו את אנשי שלומו, כדי שיקדמו בצבא את האג'נדה שלו.

זוועות הטבח בבארי. השבת השחורה בשביעי באוקטובר, צילום: משה שי

שישית, כי צה"ל אמנם כשל באופן חמור וחסר תקדים בשבת השחורה, אבל הוא עדיין אי של מצוינות בהשוואה לכל ארגון אחר בשירות הציבורי, והוא זוכה לאמון גבוה בציבור הישראלי. הממשלה מצידה נמצאת בשפל של כל הזמנים מבחינת אמון הציבור, וסמוטריץ' עצמו מגרד בעקביות את הסקרים מלמטה.

הסקרים האלה מטריפים את סמוטריץ', והוא מחפש לעשות כותרות. פעם זאת הדרישה המופקרת שלא לשגר את ראש המוסד לקטאר כדי לדון בעניין החטופים, ופעם זאת הדרישה לעצור את המינויים בצבא. אמנם פורים השבוע, אבל כדאי להניח את הרעשנים ולהסיר את המסכות, ובעיקר רצוי להותיר את הליצנים מחוץ לקודש-הקודשים של ביטחון ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...