"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יותר מדי סדקים: הציבור שם את המחלוקת מאחור - נתניהו לא
האחדות שהיתה ב-7 באוקטובר עדיין קיימת בצה"ל ואצל המוני המתנדבים, אבל המערכת הפוליטית מתרחקת משם בהתמדה • ארבעה חודשים וחצי לתוך המלחמה מתבקש לחזור אל המטרות שקבעה הממשלה ולבחון באילו היא עומדת בהצלחה - ובאילו היא מקבלת ציון נכשל
כוח צה"ל ברצועה. צילום: דובר צה"ל
פרשנות

יותר מדי סדקים: הציבור שם את המחלוקת מאחור - נתניהו לא

האחדות שהיתה ב-7 באוקטובר עדיין קיימת בצה"ל ואצל המוני המתנדבים, אבל המערכת הפוליטית מתרחקת משם בהתמדה • ארבעה חודשים וחצי לתוך המלחמה מתבקש לחזור אל המטרות שקבעה הממשלה ולבחון באילו היא עומדת בהצלחה - ובאילו היא מקבלת ציון נכשל

יואב לימור
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

ארבעה חודשים וחצי לתוך המלחמה בעזה, מתבקש לחזור אל מטרותיה שנקבעו בממשלה. בחלקן ישראל עומדת בהצלחה מרובה, בחלקן בהצלחה חלקית, ובחלקן היא מקבלת ציון נכשל.

ראש הממשלה נתניהו%3A "דרישות חמאס הזויות ומשמעותן תבוסה לישראל - ברור שלא נסכים להן" %2F%2F לע"מ

הראשונה היא פירוק היכולות הצבאיות של חמאס. עד כה פורקו 18 מתוך 24 הגדודים הלוחמים של הארגון. אלו שנותרו - ארבעה ברפיח ושניים במחנות הפליטים במרכז הרצועה (דיר אל־בלח ונוסייראת) - עדיין פעילים. אם להישען על הניסיון שנצבר עד כה בלחימה, יידרשו שישה עד שמונה שבועות עד שהם יפורקו מרגע שתינתן הפקודה להתנפל עליהם.

די עבודה לחודשים רבים

גם כשהגדודים לא יתפקדו עוד כמסגרת צבאית, תיוותר לצה"ל די עבודה לחודשים רבים. חמאס ינסה להשתקם - בעיקר בדרך של פעילות גרילה מקומית שתנסה לבצע פיגועים נקודתיים - וצה"ל ייכנס וייצא מנקודות שונות ברצועה כדי לטפל באיומים שיצוצו, במתכונת דומה לזאת שהתקיימה ביו"ש לאחר מבצע חומת מגן.

ההרס ברצועת עזה, צילום: רשתות ערביות

מי שמצפה שהטרור יירד לאפס מפזר אשליות מסוכנות. ישראל התמודדה עם פיגועים בעזה גם לפני ההתנתקות, ותתמודד עם פיגועים גם בעתיד - כולל עם ירי ספורדי של רקטות ומרגמות.

המטרה השנייה היא חיסול היכולת השלטונית של חמאס. ישראל אמנם פגעה קשות במוסדות השלטון ברצועה, אבל שליטת חמאס בשטח נותרה איתנה. העובדה שהוא אחראי לאספקת המזון והדלק משמרת בידיו את הכוח, ובעיקר העובדה שראשיו טרם נפגעו וממשיכים להטיל מורא על העזתים.

ההרס הנרחב ברצועה, צילום: רשתות ערביות

בהיבט הזה של חיסול הבכירים, ישראל רושמת לעצמה כישלון מוחלט: כל הצמרת החמאסית - יחיא סינוואר, מוחמד דף ומרואן עיסא - עדיין חיה ומתפקדת.

המטרה השלישית היא השבת החטופים. נכון לאתמול המו"מ בנושא תקוע, וכל צד מאשים שהצד השני מסרב לרדת מהעץ. ראש הממשלה אמר שסירב להיענות לדרישות ההזויות של חמאס (הפסקת הלחימה ונסיגה מלאה מהרצועה), אך לא אמר מה כן, ובעיקר חמק מהשאלה מדוע מידר את חברי קבינט המלחמה מקבלת ההחלטות בנושא.

תקיפה של צה"ל בדרום לבנון, צילום: רויטרס

המטרה הרביעית היא מניעת הסלמה אזורית. הלחימה בצפון אמנם מתעצמת, אך ישראל וחיזבאללה מצליחים בינתיים להימנע מגלישה למלחמה כוללת.

סדקים בלכידות בעם

ישראל אמנם הסבה לחיזבאללה פגיעות קשות, בעיקר בקו המגע, אך היא משלמת מחיר כבד בפינוי הנמשך של עשרות אלפי תושבים ובפגיעה בעסקים ובחקלאות בצפון. גרוע מכך, לא ברור איך המצב בצפון ישונה מהיסוד, כפי שהממשלה התחייבה, ומתי זה יקרה.

זירת פגיעת הנ"ט בקריית שמונה, צילום: אי.אף.פי

המטרה החמישית היא שימור הלגיטימציה הבינלאומית למלחמה. בתחום הזה יש הישג וגם שחיקה: מחד, ישראל זוכה לגב מספיק שמאפשר לה להמשיך להילחם. מאידך, היא אוספת בהתמדה כרטיסים צהובים שעלולים להתחלף בכרטיס אדום. מבין כל אלה, מטרידים במיוחד העימותים הגוברים עם ארה"ב ועם מצרים, שמחייבים שיפור מיידי כדי לצמצם בעיות עתידיות.

מעל לכל אלה מדאיגים הסדקים בלכידות בעם. ב-7 באוקטובר היה נדמה שישראל שמה את כל המחלוקות מאחוריה ויצאה להילחם כגוף אחד. זה עדיין קיים בצה"ל ואצל המוני המתנדבים, אך המערכת הפוליטית מתרחקת משם בהתמדה.

נאה דרש נתניהו כשביקש לא להקשיב למי שמנסים לפלג: יהיה נאה יותר אם ייתן דוגמה אישית ויתחיל גם לקיים זאת בעצמו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...