"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הפעולה לשחרור החטופים: נקודת תפנית בבניית אמון העם בכוחות הביטחון
רק שני חטופים שוחררו הלילה ואין הבטחה להצלחה גם בעתיד • אבל המבצע מטיל קרן אור של כבוד לאומי ונוסך תקווה לעתיד
תקיפה ברפיח (ארכיון). צילום: אי.אף.פי
פרשנות

הפעולה לשחרור החטופים: נקודת תפנית בבניית אמון העם בכוחות הביטחון

רק שני חטופים שוחררו הלילה ואין הבטחה להצלחה גם בעתיד • אבל המבצע מטיל קרן אור של כבוד לאומי ונוסך תקווה לעתיד

אלוף (מיל') גרשון הכהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

עם ישראל התעורר הבוקר (שני) לבשורה מרוממת רוח על שחרור שני חטופים ברפיח. נכון, רק שניים מהחטופים זכו אתמול לגאולתם, ובוודאי לא מצטמצמת החובה לדאגה לשלומם ולהצלתם של כל יתר החטופים. נכון, הצלחת המבצע עלולה להגביר את ערנות מחבלי החמאס בשמירתם את החטופים, ונכון, ההצלחה המרשימה של המבצע אולי לא מבטיחה הצלחת מבצעים דומים בהמשך.

ובכל זאת, ראוי ומותר לשמוח על התוצאה הברוכה ולהעניק הערכה נאותה לכל מי שנטל בו חלק, מדרג הלוחמים שפעלו למופת ועד לדרג המדיני שהעז לאשר את המבצע למרות הסיכונים הכרוכים בו.

רגעי המפגש של מרמן והר עם בני משפחותיהם, צילום: דובר צה"ל

לכולנו זכורה הכרזת ראש הממשלה יצחק רבין על אחריותו לכישלון מבצע השחרור של החייל החטוף נחשון וקסמן באוקטובר 1994, אך מה היה קורה אם המבצע אתמול ברפיח היה נכשל? בנסיבות שנוצרו במסגרת המאבק לשחרור החטופים, קל לדמיין את הביקורת שהיתה מוטחת במקבלי ההחלטות אילו החטופים לא היו מושבים לביתם חיים ושלמים.

מכאן שוחררו שני החטופים ברפיח %2F%2F רשתות ערביות

מורשת המבצעים המיוחדים

לרמטכ"ל הרצי הלוי ולראש השב"כ רונן בר היה תפקיד משמעותי בהובלת המבצע ובשכנוע הדרג המדיני שנכון לבצעו בעיתוי הזה. עמדה לרשותם מומחיותם וניסיונם האישי הייחודי בהכנת וניהול מבצעים מיוחדים.

כמיטב מורשת המבצעים המיוחדים של ישראל, הכוחות שפעלו בשטח הציגו תכנון מדוקדק, הכנה שיטתית, גבורה ומקצועיות חסרת תקדים. היה עליהם להגיע באופן חשאי ומפתיע אל היעד, לנהל קרב מדויק בתוך המבנה בו הוחזקו החטופים ולאחר מכן לנתק מגע מהיר תוך כדי לחימה.

בכל אחד מהאתגרים המבצעיים האלה המתין לכוחותינו פוטנציאל איומים שעלול היה להתפתח לכישלון חרוץ. עם ישראל חייב לברך על ההצלחה ולציין אותה כציון דרך מעודד בהתפתחות מלחמת חרבות ברזל.

מלחמה היא לא רק אוסף של קרבות

כמו שמשחקי גביע העולם בכדורגל מלבים רוחות לאומיות, שעוצמתן מבטאות משמעות שחורגת מעבר לעצם משחק הכדורגל במגרש, הרי שגם המלחמה, העוצמתית פי כמה מכל משחק שהוא, אינה רק אוסף של קרבות. ביסודה, מלחמה היא אירוע לאומי רב-עוצמה. מתבטאות בו עוצמות חברתיות רוחניות, רגעי משבר ורגעי התעלות של הצלחה, שמכוננות לדורות זיכרון לאומי היסטורי.

במבט הזה יש לתאר ולהבין את חשיבות המבצע המוצלח ברפיח. למרות שלא שוחררו במבצע יותר משני חטופים, המבצע מטיל קרן אור של כבוד לאומי ונוסך תקווה בתודעת הקיום הישראלית, שקרסה בבוקר 7 באוקטובר.

כך ראוי לשפוט את תרומת המבצע לרוח העם בישראל, בציפייה שישמש נקודת תפנית בבנייה מחודשת של אמון העם ביכולות צה"ל ומערכות הביטחון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...