"איך הסכמת להיכנס לארון הזה": הובא למנוחות רס"ב יובל ניר שנפל בעזה

מעל אלף איש השתתפו בהלווייתו של רס"ב יובל ניר שנפל ברצועת עזה. יובל היה בן קיבוץ מגדל עוז ותושב כפר עציון שבגוש עציון. בעלה של אילה ואביהם של אלון, שחר, עופרי, יגל ורועי. זהו החלל ה-15 של גוש עציון במלחמה זו.

אביו עמוס ספד לו בכאב: "יובלי בננו הבכור, האהוב והמקסים כל כך. אנחנו עדיין לא מצליחים לעכל את הפרידה הכל כך קשה והבלתי אפשרית ממך. היית עבורנו ועבור כל המשפחה מודל ענק של ענווה, אנושיות ואכפתיות. כולנו היינו תלמידיך בראיית הטוב. בעין הטובה שבה הסתכלת על כולנו ועל כל מי שהכרת. נולדת בשמחת תורה ונפלת מות גיבורים במלחמה שנכפתה עלינו בשמחת תורה האחרון. התעקשת להשתתף ולהיות מעורב כמה שיותר, יצאת למלחמה מתוך תחושת שליחות עמוקה. כל פעם הרגעת אותנו שאתה לא מעורב בקרבות הקשים והגיבורה האמיתית היא בכלל איילה".

אימו לאה ספדה לו בדמעות: "יובל שלי, שלנו, כשקברתי את אבא ואמא שלי זה היה קשה אבל לקבור אותך זה לא הגיוני בשום צורה. ילד כל כך מלא חיות ואור, כל כך אנרגטי, איך הסכמת להיכנס לארון הזה, אתה לא יודע לשבת דקה בשקט. היית הכי שובב וסקרן, כל דבר עניין אותך,
לכל מקום שהגעת מיד היית משרה שמחה וצחוקים. בשירות הצבאי ראית שליחות ועשית הכל להגיע הכי קרבי שאתה יכול. שרתת בסיירת צנחנים ואנחנו יודעים שהעריכו אותך מאוד".

"לפני שיצאת למכינה הקדם צבאית אמרת לי - 'אמא, עכשיו תתרגלי שאת לא תדעי כל דקה איפה אני ומה אני עושה, זה יותר טוב בשבילך ככה', ואני השתדלתי לא לדאוג, אבל בשבוע האחרון זה היה שונה כיוון שידעתי שאתה נכנס לחאן יונס. התפללתי עליך יום וערב שתחזור אלינו בריא ושלם, יחד עם כל החיילים שאיתך. איילה כלתנו המקסימה, הגעת אל יובל ואלינו ומיד הבנו שפשוט זכינו בך. אני לא יודעת איך לנחם אותך ואת חמשת הילדים המקסימים שלכם כי אני עדיין לא יודעת לנחם את עצמי. ישי סיפר לנו אתמול שכשנהרגת היית עם חיוך על הפנים. אני לא מאמינה שאני לא אראה אותך יותר, אבא אמר שנהיה חזקים בכל הכוח - נראה. אני כבר מתגעגעת אליך ילד שלי, אמא".

ביתו הקטנה עלתה ואמרה בקול רועד: "לאבא, אני כך כך עצובה שלא אוכל לראות אותך יותר. תמיד ניסית ללמד אותנו להיות ילדים טובים, לפעמים הצליח לך ולפעמים לא. כל זמן שהיה לך זמן פנוי אהבת ללמוד תורה. בימי שישי לקחת אותנו לטיולים, גם אם לא תמיד רצינו, ותמיד נהנינו. אני אתגעגע לנסיעות איתך, למרות שהתווכחנו על השירים. שחברות שלי הגיעו אליי תמיד קיבלת אותן יפה. כל הזמן הכנת לנו אוכל טעים בערב שבת. אני אתגעגע לחיקויים שלך".

בשם צבא ההגנה, סגן אלוף גיא מידן ספד לו: "יובל, נפלת בקרב תוך שאתה מוביל עם הפלס"ר התקפה על בית מחבלים. לאחר ההיתקלות הראשונה היה ברור שבבית מבוצרים מחבלים הממתינים לצוות הבא שינסה לטפס לקומה השנייה. למרות זאת, לא היססת, וכתמיד פרצת בראש. כל מי שהכיר אותך לא הופתע. תמיד הובלת, יזמת, ודחפת לפעולה מתוך רעות, בענווה, ובעיקר מתוך אהבת ישראל. ליובל היה צחוק מוזר, משוגע כזה, שתמיד הדביק אחרים. חיוך ואופטימיות ללא גבול. היה קשה לתפוס אותו מדוכדך או מתלונן".

"יובל היה אדם ולוחם ברוך כישרונות. קלע חד ומדויק, נווט על, שהוביל תמיד את הפלס"ר בכל פעילות ומבצע. אדם בעל ראייה מבצעית וטקטית יוצאת דופן. תכונות אלה מיקמו את יובל במקומו הטבעי - בחוד הכוחות הלוחמים. לשם תמיד שאף, ושם גם נפל. יובל נפל כשהוא מלא באמונה ובצדקת דרכנו. הוא התגייס בתחילת אוקטובר עם יתר החטיבה, ודחף לפעילות וליוזמה. בכניסה לפעילות, יובל פנה והצטרך אליי לכוח מהחטיבה שכבר פעל בצפון הרצועה, שמחנו מאוד לבואו והוא כרגיל הצטיין בלחימה והפיח רוח באנשים סביבו. הכרתי אותו לפני 20 שנה, כבר אז נודע באומץ הלב שלו ובפעולות שביצע בחומת מגן".

אחד מאחיו: "יובי אחי הגדול, תודה שזכינו בך, תודה על האמונה הגדולה שהייתה לך בי ובכל אדם. היית שם תמיד כשצריך אותך, הייתה לך עין טובה, אבל באמת, והלכת איתה עד הסוף כמו שאתה יודע. אוהב אותך מאוד אחי, אתה גיבור, בטוח בשמיים עושים לך כבוד של מלכים. לנו פה אתה כבר חסר".

שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון כתב לאחר ההודעה על נפילתו של יובל: "יהיה מטובי בננו שיצא בשמחת תורה למלחמת הקיום בעזה. יובל, נפלת כגיבור במלחמה הצודקת ביותר, בהגנה על העם והארץ. אנו שולחים תנחומים לבני משפחת ניר המורחבת ולקהילות כפר עציון ומגדל עוז, תושבנו האהובים".