ההתאוששות מ־7 באוקטובר: ממפלה קשה לדוקטרינת לחימה מתקדמת

באקדמיות הצבאיות בעולם ילמדו שני פרקים הקשורים לאירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. פרק ראשון יעסוק לעומק בכישלון הבלתי נתפס: מודיעיני, מבצעי ומדיני. הפרק השני יעסוק בלחימה הבין־חילית, רב־זרועית ורב־ממדית, המלווה במודיעין משובח ללחימה. אין כיום בעולם שום צבא שהגיע לרמה כזאת.

במצב הפתיחה של המעבר מכישלון למתקפה "משקולות" כבדות הכבידו על צה"ל הטראומה הנוראית של 7 אוקטובר, הכשל המודיעיני והמבצעי הבלתי נתפס וההשפלה שנלוותה אליו. רבים ציינו את התאוששות צה"ל ממצב הפתיחה. אני טוען שלא מדובר בהתאוששות אלא במהלך מתוכנן, הכולל, בין השאר, דוקטרינה חדשה, ארגון שונה ומתקדם של צבא היבשה, טכנולוגיה מתקדמת, מודיעין משובח, תפיסת הפעלת אש מתקדמת ואימונים ייעודיים.

לפני כשנה וחצי הוזמנתי לצפות בתרגיל מטכ"לי. במסגרת זו הוצגו לנו הדוקטרינה, מבנה הכוחות וארגונם, השילוביות הבין־חילית והרב־זרועית והמודיעין המבצעי, היורד "בזמן אפס" אל הכוחות הנלחמים בשטח. אני מציין זאת כדי להמחיש לקוראים שכל מה שאנחנו רואים היום בלחימה אינו מקרי ואינו התאוששות ואלתור, אלא מהלך ממושך של התאמת צה"ל לאתגרי הזירה המזרח־תיכונית המורכבת.

כן, גם כמה פערים זועקים לשמיים. הדגש המובהק על מהלכים התקפיים קטלניים ומתוכננים מול פער בלתי נתפס בעיסוק בדוקטרינת ההגנה; פער זועק בתפיסת הכוננות בקווי המגע לבין כוחות הסיוע הזמינים במידת הצורך, די אם נראה את הכשל בתרגולת "כוננות עם שחר", שעליה גדלו כל מפקדי צה"ל לדורותיהם; ופער בהיערכות ללחימה במנהרות, אף שחלה התקדמות מהותית בכך ביחס לעבר.

שילוביות בצבא היבשה

אני גדלתי ביחידות חד־חיליות. פעם או פעמיים בשנה קיבלנו יחידת משנה מחיל אחר לשת"פ קצר. התפיסה האנכרוניסטית הזו התחלפה במבנה של צוותי קרב חטיבתיים, צק"גים וצק"פים, הכוללים את כלל מרכיבי הקרב המשולב (חי"ר, שריון, הנדסה, יהל"ם, ארטילריה, מודיעין היורד לשטח ותיאום אווירי צמוד). צוותי קרב אלה מתאמנים יחד, מכירים אלה את אלה ולומדים את הסינרגיה המיטבית. במבנה החדש זהותו החילית של מפקד צוות הקרב פחות חשובה. מפקד שריון או מפקד חי"ר מסוגלים לבצע אותן משימות, תוך שימוש מיטבי במרכיבי צוות הקרב המשולב.

נוסף על כך, אנו רואים את פריחת יחידות ההנדסה והשריון - גדודי ההנדסה, ה־D-9 שהפך לכוכב המלחמה ויחידת יהל"ם המדהימה. היום גדודי ההנדסה נמצאים תחת פיקוד חטיבות השריון בשגרה ובאימונים, מה ששיפר דרמטית את שילובם במערכה. כמו כן, השריון תפס מחדש את תפקידו כמוביל התמרון, עם כוח אש מרשים ומיגון מתקדם.

המודיעין בלחימה

הכשל המודיעיני בהתרעה זועק לשמיים. עם זאת, אמ"ן הכין עצמו להשתלבות חסרת תקדים (ברמה העולמית) בלחימה. הלחימה ברצועה מאופיינת במודיעין מבצעי זמין ומציל חיים. אמ"ן בנה גופי מודיעין עם יכולות מדהימות. יתרה מכך, יש מקרים שבהם הודעה שניתנה מדסק מודיעיני אל גדוד או חטיבה בשטח, הזהירה אותם מאיום מיידי מעבר לפינה.

הפעלת האש

במלחמה נחשפנו בחשיפה גבוהה למשקל האש. לא מדובר רק בבקשה המיועדת ליחידת אש ספציפית, אלא על מערכת מובנית המאפשרת הקצאת גורמי אש בזמן אפס לסיוע לכוחות בשטח. מרכזי האש יודעים לבצע הקצאת אמצעים אופטימלית, המייצרת תרומה מכרעת. נחשפנו לסיוע אש מטוסים במרחקים של עשרות מטרים מכוחותינו, אל מול מאות מטרים בעבר.

איכות המפקדים

אשרינו שאלה מפקדינו! מפקדים בוגרים, מיומנים, רב־משימתיים ונחושים. עוד תופעה מדהימה היא מפקדי מילואים בכירים המשובצים (לעיתים בהתנדבות) כסיוע למח"טים המכהנים. תת־אלוף (מיל') אבי פלד היה מח"ט גולני בעופרת יצוקה 2009, כשאל"מ יאיר פלאי, המח"ט הנוכחי, היה רס"ן ביחידת אגוז. כיום אבי פלד הוא ראש המטה של יאיר פלאי. תופעה זו מגבירה מהותית את יכולות הפיקוד בלחימה.

טכנולוגיה

גם כאן התרחשה התקדמות חסרת תקדים. ב־2006 היתה ביקורת שהמפקדים נצמדו אל מסכי הפלזמה מאחור. ב־2023 הפלזמות נמצאות בכלי הלחימה. מערכות שליטה ובקרה מספקות תמונת מצב אינטגרטיבית, המקילה את הלחימה, התיאום ומיצוי הכוח.

ולמרות כל השינויים וההישגים שהם מסייעים להביא - לא הכל מושלם. יש כמובן פערים ולקחים רבים, שהטיפול בהם יושלם עם סיום המלחמה.