"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דילמת עזה: "ללא פתרון לשאלת 'היום שאחרי', ישראל תגיע לתהום"

ירון בלום, מתאם השבויים והנעדרים לשעבר, מארח בפודקאסט "בסיווג גבוה" את אלוף במיל' עמוס גלעד ואת אלוף במיל' כמיל אבו רוקון • בפרק המלא שיפורסם היום, מסבירים השניים כיצד ניתן לבנות תהליכים שיקדמו מסגרת ארגונית של מדינה ערבית שתשתף פעולה עם הממשל ועם הרחוב בעזה כאחד

,עודכן
0השמעה

ירון בלום מארח את האלופים במיל' עמוס גלעד וכמיל אבו רוקון

במהלך מלחמת חרבות ברזל, כ-90 יום ללחימה, יש מי שבוחר לדבר על שאלת "היום שאחרי" ויש מי שבוחר שלא לקיים שיח בנושא.

ירון בלום, מתאם השבויים והנעדרים לשעבר, מארח בפודקאסט "בסיווג גבוה" את אלוף במיל' עמוס גלעד ואת אלוף במיל' כמיל אבו רוקון. השניים, בכירים במשרד הביטחון ובעלי רקע רחב במערכת הביטחונית, עונים על השאלה "מתי הכי נכון לדבר על סוגיית 'היום שאחרי המלחמה'?". הפרק המלא יעלה היום (חמישי).

"'היום שאחרי' - הוא עכשיו" מצהיר גלעד. בעוד שבישראל מייחלים למיטוט שלטון חמאס, הלחימה מציפה שאלות על מה שצפוי לקרות בהמשך, החל מכניסת הרשות הפלשתינית, דרך כינון ממשל אזרחי חילופי והקמת משטר ביניים אזורי - כך או כך דרושה אסטרטגיה ברורה ליום שאחרי הקרבות.

"אין דבר כזה רק ניצחון צבאי באמת", אומר גלעד. "אני סומך על צה"ל שיבצע את שתי המטרות, הראשונה היא פגיעה קשה בשלטון החמאס והשנייה היא החזרת החטופות והחטופים, שעליהם פועל שעון חול. שעון שיש עליו טבע מוזר, כשהחול אוזל אין שעון. אם הם לא יחזרו זאת הפקרה חמורה, לדירעון עולם".

לפעול לפני שנכנס לסחרור

מחשש לקטסטרופה תברואתית בעזה החרבה ובערי הלוויין שלה, שאלת מי ישלוט בעזה אחרי, וישקם את הרצועה, מטרידה גם את הצמרת המדינית והצבאית בישראל. "כדאי שאלו לא יהיו אנחנו", מסביר אבו רוקון. "ואם לא נשוחח או נקדם ולא יהיה פתרון - המערכת הצבאית תיקח אחריות ואז נכנס לסחרור ברצועת עזה שיוביל את מדינת ישראל לתהום".

מחנה פליטים בעזה,צילום: איי.פי
הפצצות צה"ל בעזה,צילום: רשתות ערביות

לדבריו, לישראל אסור להתעלם מהשאלה החשובה. "אנחנו צריכים לסמן נקודת ארכימדית ארוכת טווח", הוא קובע. "אם זאת הרשות - כולנו מבינים שהיא לא מסוגלת ואין לה יכולות אז צריך לבנות לה יכולות".

בפרק מסבירים השניים כיצד נכון יהיה לבנות תהליכים שיקדמו מסגרת ארגונית של מדינה ערבית אשר תשתף פעולה עם הממשל ועם הרחוב בעזה כאחד. לדעת שניהם, כל ניסיון לדחות את השיח סביב האתגרים ברצועת עזה רק יוביל להרס רב יותר בהמשך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר