"חזון שתי המדינות": גוש דן תהפוך לעוטף פלשתין

הנשיא ביידן מכריז בכל הזדמנות שאחרי המלחמה יש לקדם את "חזון שתי המדינות", וכדי שנעמוד בלחץ האמריקני הצפוי - חשוב שנזכיר לעצמנו כמה אמיתות. הטבח בנגב המערבי הוכיח מה צומח בשטח שאנו נסוגים ממנו, ועד כמה מופרכת המנטרה שבמאה ה־21 אין משמעות לטריטוריה.

בשמחת תורה חווינו באופן מרוכז את מה שנוכחנו בו, למעשה, לאורך 30 השנים האחרונות. בהסכמי אוסלו א' ו־ב' נסוגה ישראל משטחים בתמורה להתחייבות פלשתינית להפסקת המאבק המזוין והטרור, אך הטרור התעצם וגבר בסדרי גודל שלא ידענו לפני כן בתולדות הסכסוך.

הלך על כל הקופה

כשאהוד ברק שינה כיוון וחתר להסכם קבע עם הפלשתינים, הוא ריסק את כל עקרונות הקונצנזוס הלאומי והלך על כל הקופה: מדינה פלשתינית עצמאית שבירתה ירושלים, נסיגה מבקעת הירדן, קבלת עקרון הנסיגה לקווי 67' וחילופי שטחים, שבהם ישראל תיסוג משטחים בנגב כפיצוי על גושי היישובים הגדולים ביו"ש, שיישארו בריבונותה.

בתמורה הוא ציפה מערפאת לחתימה על חוזה שלום בין ישראל לפלשתינים, שבו יוכרז על סיום הסכסוך. הלה, שסירב לוותר על תביעת "זכות השיבה", דחה את ההצעה על הסף - בדם ואש ותמרות עשן:

בגל הטרור הגדול והאכזרי ביותר מאז ראשית הסכסוך, שגבה חיים של יותר מאלף ישראלים. וכל זאת כאשר שטחי הרש"פ ביו"ש ובעזה היו כמדינה לכל דבר, וצה"ל נמנע מלהיכנס אליהם כדי להשיב מלחמה שערה. באותן שנים הפלשתינים ראו חייל ישראלי רק בטלוויזיה.

בכייה לדורות

במבצע "חומת מגן" נכנס צה"ל בכוח רב לשטחי הרש"פ ביו"ש, השמיד את תשתיות הטרור והחזיר את חופש הפעולה של צה"ל וכוחות הביטחון. הפעולה נועדה להתקיים גם ברצועת עזה, אך בוטלה ברגע האחרון בהחלטה שהתבררה כבכייה לדורות.

את ההבדל בין היקף ועוצמת הטרור מיו"ש - שבו צה"ל ושב"כ מסכלים מדי שנה מאות פיגועים, באמצעות מעצרי מחבלים בטרם יבצעו את זממם - לבין היקף ועוצמת הטרור מרצועת עזה שבה צה"ל ושב"כ לא פועלים, חשנו על בשרנו לאורך כל השנים מאז ועד היום, והשיא היה ב־7 באוקטובר.

ללא חופש הפעולה של צה"ל קמו ברצועת עזה, שהיתה מדינה דה־פקטו, תשתיות טרור מפלצתיות, כוח שיגור תלול מסלול שמכסה את רוב שטחה של ישראל וירה לעברה עשרות אלפי רקטות לאורך השנים, ומערכת מנהרות תת־קרקעיות חסרת תקדים שמאפשרת למחבלים לפעול מתוכן באין מפריע. ההתנתקות הסלימה את הטרור והעניקה לו רוח גבית.

וכעת שוב מנסים למכור לנו את חזון המדינה הפלשתינית. אחרי שנוכחנו בחשיבותו של השטח, יש המנסים לגמד אותנו לטריטוריה שרוחבה כמחצית המרחק בין גבול עזה לאופקים, שאליה הגיעו המחבלים בשמחת תורה.

פירוש הדבר הוא שגוש דן, שבו מרוכזת מרבית אוכלוסיית ישראל, יהיה "העוטף" הבא – עוטף המדינה הפלשתינית. אסור שזה יקרה. אסור שגבולה המזרחי של ישראל יהיה אפילו מטר אחד ממערב לירדן.

ב־30 השנים האחרונות היו אזרחי ישראל שפני ניסיון של הדרך הזאת. לאחר שראינו את תוצאות יישומה החלקי, אסור שנסכים להיות שפני ניסיון של יישומה המלא – לא כל שכן אחרי אסון 7 באוקטובר.