בימים האחרונים התחדש פתאום ברשתות החברתיות השיח הנוקב על המשך המערכה הקרקעית בעזה. לא ברור מאיפה הוא צץ: אולי מידיעה מפי מקורות אנונימיים שטענו כי חמאס מציע עסקה כוללת לשחרור החטופים בתמורה להפסקת הלחימה.
"שעון החול שלהן הולך ואוזל" : אחיות החטופות במסיבת עיתונאים // צילום: משה בן שמחון
זה הספיק לשורת צייצנים לזעוק ולאיים. בראשם התייצב כתמיד השר לביטחון לאומי, שאיים בהפלת הממשלה.
נעזוב לרגע את מידת האמינות שיש לייחס לו ולאיומיו, אבל מתבקש לתהות: מדובר בחבר קבינט, שיכול בטלפון אחד למזכירות הצבאית של ראש הממשלה לברר אם מדובר באמת או בקשקוש. כך היה נוהג כל אדם סביר, בוודאי כל שר סביר.
שום דבר לא באמת סביר
לרוע המזל, שום דבר כאן לא באמת סביר. בטח לא השר הנ"ל. על אף שמדובר בחיים של כולנו, ובוודאי של מי שמוחזקים בעזה, הוא וכמה מעמיתיו ממשיכים להתנהל כאילו הם מתמודדים בתוכנית ריאליטי.
לא חיי החטופים או עתיד המפונים מעניין אותם, אלא שימור הקואליציה והבחירות הבאות. בעולם הווירטואלי שבו הם מתנהלים הכל פשוט: בהינף קלישאה או ציוץ נפתר כל דבר.
העולם האמיתי סבוך יותר, לרוע המזל. נדרש לתמרן בו בין מתחים מורכבים וכוחות עצומים: חטופים מחד והמשך המערכה לריסוק חמאס מאידך, לגיטימציה לפעולה מול קושי הומניטרי גובר, מדינות המערב ומדינות ערב מול איראן והאופציה למערכה רב־זירתית.
הנהגה אחראית צריכה לאזן בין כל אלה, על האפשרי והבלתי אפשרי שבהם, ולנסות להגיע לתוצאה מיטבית.
זאת בחירה בין חלופות רעות, בניסיון להשיג את הפחות רעה ביניהן. עמיתי חנן גרינווד כתב כאן אתמול, ובצדק, על הקושי הביטחוני שמעורר שחרור מחבלים ליהודה ושומרון. העבר מלמד שרובם חוזרים במוקדם או במאוחר לטרור, ולכן שחרורם כעת - כחלק מעסקה עם חמאס שמחזירה חטופים הביתה - מגביר את הסכנה מיו"ש.
אבל הנהגה, בשונה מעיתונות, לא יכולה להסתפק בהצגת בעיות בלבד: היא נדרשת לתת גם פתרונות, בוודאי אחרי שהפקירה את תושביה לחמאס בשבת השחורה.
ישראל לא יכולה להשאיר את החטופים מאחור. היא כן יכולה לעכב את המשך המערכה. אם תוותר היום על המאמצים להשיבם, היא עלולה לאבד אותם מחר.
אני לא יודע מה קרה לבני משפחת ביבס - צריך לקוות שחמאס משקר ומתעלל בכולנו, והם עדיין בחיים. אני כן יודע שאם לא ייעשו כל המאמצים עכשיו, יהיו כאן הרבה ביבסים נוספים, וממשלה שלא תוכל להסתכל למשפחות שלהם בעיניים ולומר ביושר שהיא הפכה כל אבן כדי להחזיר אותם הביתה.
טוב עושה ישראל כשהיא מנסה למצות את התהליך הנוכחי. הלוואי שהוא יאפשר להחזיר את כל החטופים הביתה, חיים או מתים, עד האחרון שבהם. אחר כך יהיה זמן להילחם.
ראש הממשלה מצהיר שזה יקרה, שר הביטחון מצהיר שזה יקרה, הרמטכ"ל מצהיר שזה יקרה (ואתמול גם אישר את התוכניות המבצעיות למהלכים הבאים). צריך להאמין להם: הם יודעים טוב מכולנו שאם לא תושג הכרעה, התבוסה תהיה רשומה על שמם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו