כל עוד שסוגיית החטופים בוערת יש לצה"ל מרחב פעולה

שני היעדים העיקריים של המערכה יעמדו בפני הכרעות קשות, שיהיו להן השלכות על המשך המלחמה. היעד הראשון הוא מיטוט שלטון חמאס בעזה ופגיעה קשה ביכולותיו הצבאיות.

בצה"ל הופתעו מההתנגדות המעטה יחסית שציפתה לכוחות בקרבות הקרקעיים, ונראה שיש לכך כמה סיבות: התקיפות האוויריות האינטנסיביות, הכוח הגדול והאגרסיביות שצה"ל מפעיל על הקרקע, ריסוק כמה ממערכי ההגנה העיקריים של חמאס בעזה, והבריחה של רבים מפעיליו למנהרות בחיפוש אחר מחסה. גם העובדה שרבים ממפקדי השדה חוסלו (בעיקר מפקדי גדודים ופלוגות), ומפקדות וחדרי מלחמה וקשר הושמדו, מקשים על חמאס לנהל מערכה סדורה.

הפעילות הקרקעית גרמה למעבר של כמעט מיליון פלשתינים מצפון הרצועה לדרומה, למחנה אוהלים עצום שהוקם על חוף הים ממערב לחאן יונס. צה"ל אמנם הציב מערכות מתקדמות לזיהוי פנים, אולם ייתכן שחמאס הצליח להעביר חטופים וגם רבים מאנשיו בתוך ההמונים. ישראל גם אפשרה - ולמעשה עודדה - את פינוי בתי החולים בצפון הרצועה ואת העברת החולים דרומה, כדי שתוכל לפעול נגד מפקדות חמאס שפועלות בחסותם. נכון לאמש נותרו חולים רק בבית החולים שיפא (כ־700, ולצידם עוד כ־800 מלווים ואנשי צוות), אולם טרם הוחלט האם הפעילות בו מצדיקה את התהודה העולמית שתתלווה אליה.

היעד השני הוא שחרור החטופים, שמתקדם בקצב איטי בהרבה מאשר המהלך הצבאי. ראש השב"כ רונן בר ביקר בקהיר לשיחות עם ראש המודיעין המצרי, עבאס כמאל, אולם בישראל ממשיכים להעריך את הסיכויים לגבש עסקה כ"בינוניים". זאת, על רקע חוסר הסכמה בנוגע למספר החטופים שישוחררו, ולהיקף ואופי ההקלות ההומניטריות שתאפשר ישראל בתמורה.

גורמים בישראל מביעים ספק שחמאס יסכים לשחרר את כל הילדים והנשים כחלק מהעסקה. הם סבורים שהוא ינסה לשמר בידיו כמה שיותר מנופי לחץ על משפחות החטופים, ובאמצעותן על הציבור ועל הממשלה. ההערכה היא שהארגון גם יעצים את המלחמה הפסיכולוגית שהוא מנהל, ויפרסם עוד תיעוד מטלטל כמו זה שהציג את החיילת נועה מרציאנו ז"ל. בצה"ל הבהירו אתמול כי מותה נקבע בהסתמך על מידע מודיעיני, ולא בעקבות הסרט שפרסם חמאס.

ההחלטות שישראל תקבל בסוגיית החטופים יקבעו גם את המשך המהלך הצבאי. במערכת הביטחון מעוניינים לאפשר הפוגות קצרות בלבד, שלא יסכלו את הכוונה המוצהרת להמשיך לדרום הרצועה, שם מרוכזת רוב הנהגת חמאס. בצה"ל משוכנעים שהדבר גם ייצר מנופי לחץ שיאפשרו התקדמות בסוגיית החטופים, אם כי במקביל גם יגבר המשבר ההומניטרי ברצועה וכתוצאה מכך גם הלחץ הבינלאומי על ישראל.

בינתיים, כל עוד סוגיית החטופים נותרה פתוחה, יש לישראל מרחב פעולה. הכוונה היא לנצלו לגריפת מקסימום הישגים, אם כי כדאי לישראל להקשיב לידידיה בעולם המערבי והערבי ולהתחיל לעסוק בסוגיית היום שאחרי.

חלקים מהתמונה מתחילים להתבהר: ישראל תשמר לעצמה פרימטר ביטחוני ותקיים פעילות קבועה ברצועה, אבל היא טרם עסקה באופן רציני בשאלה מי ישלוט בה ואילו יחסים ישראל רוצה לקיים איתה בעתיד.