"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זה מה שימצאו הכוחות: מחקר חושף מה קרה ליישובים הישראליים שפונו מעזה
בימים האחרונים ערך בן ציון מקלס, מומחה לפענוח תצלומי אוויר ולוויין, השוואה מדויקת בין צילומי היישובים מתקופת ההתנתקות, לבין מצבם מלפני מספר חודשים • על פי הממצאים, בחלק גדול מהנקודות שהיו ישובים פורחים היו עד תחילת המלחמה בסיסי אימונים של חמאס
הריסת ישובי גוש קטיף, אוגוסט 2005. צילום: דודו גרינשפן

זה מה שימצאו הכוחות: מחקר חושף מה קרה ליישובים הישראליים שפונו מעזה

בימים האחרונים ערך בן ציון מקלס, מומחה לפענוח תצלומי אוויר ולוויין, השוואה מדויקת בין צילומי היישובים מתקופת ההתנתקות, לבין מצבם מלפני מספר חודשים • על פי הממצאים, בחלק גדול מהנקודות שהיו ישובים פורחים היו עד תחילת המלחמה בסיסי אימונים של חמאס

אריאל כהנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

תחת ערפל הקרבות איננו יודעים את המיקום המדויק של חיילינו בתוך רצועת עזה. אפשר רק לשער ש-18 שנה לאחר שעזבנו את חבל ההתיישבות שם, הכוחות מגיעים או יגיעו בקרוב למרחבי היישובים שנטשנו במסגרת תכנית ההתנתקות ב-2005.

מה ימצאו בהם? בן ציון מקלס, הוא קרטוגרף מומחה לפענוח תצלומי אוויר ולוויין. בימים האחרונים ערך השוואה מדויקת בין צילומי היישובים מאז, לבין מצבם מלפני מספר חודשים. הוא מיקם את הבתים והמבנים כפי שהיו קיימים טרם הנסיגה על מראה פני השטח כפי שהוא כיום. המחקר מראה מה קרה בכל אחד ואחד מהמקומות שעזבנו. על פי הממצאים של מקלס, בחלק גדול מהנקודות שהיו ישובים פורחים היו עד תחילת המלחמה בסיסי אימונים של חמאס.

בלב שכונת המגורים שיח רדואן%3A בחדר אחד מייצרים טילים - ובחדר השני ישנים ילדים %2F%2F צילום%3A דובר צה"ל

"חלק מהשטחים נשארו פתוחים, חלק הפכו לשטחים חקלאיים, חלק לבתי ספר, חלק לפארק שעשועים וחלק בתי חולים. אך זעזעו אותי מחנות האימונים של ארגוני הטרור הרצחניים בשטחים שהיו יישובים של חיים", אומר מקלס. "במיוחד בנווה דקלים מקומות כמו בתי הכנסת, בתי ספר, ומזכירויות המועצה, שחמאס ואחרים הפכו אותם למתקני אימון. הדוגמא הידועה היא אוניברסיטת אלאקצא שמבוססת על המבנים של בית הספר והמתנ''ס של נווה דקלים".

מהניתוח של מקלס עולים הממצאים הבאים:

  • תל קטיפא - על חוף הים התיכון, בסיס אימונים של ארגוני הטרור.
  • שליו – שטח אימונים של ארגוני הטרור.
  • עצמונה – שטח אימונים של ארגוני. הטרור, מסלול המראה לרחפנים/מצנחים
  • כרם עצמונה - שטח אימונים של ארגוני הטרור + מתקן לאימוני מלחמה בשטח בנוי.
  • דוגית – שטח אימונים של ארגוני הטרור.
  • גן אור – חקלאות + שטח אימונים.

על פי המחקר של מקלס, על שטחי שאר הישובים הוקמו שטחי חקלאיים או שהם נטושים לגמרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...