"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עכשיו יותר מתמיד: כללי יסוד לאמון בין דרג מדיני לדרג צבאי
בין ההנהגה המדינית להנהגה הצבאית מתקיים מתח מובנה מוכר וקבוע, אך בשעה קריטית זו, האמון ההדדי ביניהם מחייב יותר מאי פעם • פרשנות
ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי. צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

עכשיו יותר מתמיד: כללי יסוד לאמון בין דרג מדיני לדרג צבאי

בין ההנהגה המדינית להנהגה הצבאית מתקיים מתח מובנה מוכר וקבוע, אך בשעה קריטית זו, האמון ההדדי ביניהם מחייב יותר מאי פעם • פרשנות

,עודכן
0השמעה

הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה, מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי. בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד. זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק. האימפריה הרומית השכילה להציב מערכת מתחים זו על נורמות וכללים להתנהלות מרוסנת.

ניקולו מקיאבלי, בכתביו, התייחס גם לסוגיה זו, בתיאור האופן בו נהגו הרומאים בשרי צבא שכשלו: "לא זו בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות ...אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם, יותר מכל האחרים. קלקל שר צבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו פרס ומודיעים לו כבוד ויקר. מנהג זה תפסו בידם לאחר שיקול דעת מרובה, שכן סבורים היו שחשיבות גדולה נודעת לכך, ששרי הגייסות יוכלו להתמסר לתכניותיהם ברוח חופשית ובזריזות ולא תוסח דעתם לגורמים חיצוניים אחרים. כי לא רצו להוסיף קשיים וסכנות על עניין שכל עצמו קשה ומסוכן. ידוע ידעו שאם יעשו כן, לא ימצא אפילו איש אחד שיהיה לאל ידו לעשות חייל בגבורה." (עיונים, ל"א)

הרצי הלוי יחד עם חיילים בשטחי הכינוס,צילום: דובר צה"ל

לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין, ראוי לספר כיצד בהיותו שר ביטחון וראש ממשלה, הוא השתדל לפעול במודעות ובנאמנות לתובנה זו. בחורף 1974, כאשר הוצגו לממשלה עיקר מסקנות וועדת אגרנט, רבין היה שר העבודה בממשלת גולדה מאיר, והביע התנגדות למסקנות הוועדה.

מודרך על ידי הרעיון של אחריות משותפת בין דרג מדיני לדרג צבאי, אמר באותה שעה: "לעתיד יגיד לעצמו כל רמטכ"ל, אני מניח את כל החומר המצוי ברשותי על שולחן הממשלה, בצרוף המלצתי. עד כה היה ברור מעבר לכל ספק, כי מרגע שהדרג המדיני סמך ידיו על המלצתי, והורה לפעול על פיה, הוא הדרג המדיני נושא עמי באחריות כלפי המצב, וכלפי המתבצע על פיה. כל חלוקה אחרת לסמכויות בין הדרג הצבאי והמדיני, המחייבת את הראשון ומזכה את השני היא בלתי אפשרית וטומנת בחובה סכנות חמורות ביותר. אם אין אחריות משותפת בין שני הדרגים, אני כרמטכ"ל, הואיל וכל האחריות תוטל עלי ועל הצבא, אנהל לבדי את מדיניות החוץ והביטחון של המדינה, משום שאם אין אחריות משותפת לתוצאות, אין גם אחריות משותפת לקבלת ההחלטות." (פנקס שרות, עמ' 414)

גנץ (מימין), גלנט ונתניהו בהצהרה המשותפת,צילום: איי.אף.פי.

כאשר תוך חודשים ספורים הפך יצחק רבין לראש הממשלה, התמודד בסוגיה זו במודעות אישית ועל כך סיפר: " זמן רב היה דרוש לממשלה ולי כראש ממשלה לתקן את הפגם החמור שוועדת אגרנט ניסתה להטיל בחיינו. חשתי כל הזמן בגילויים של חוסר אמון מצד הרמטכ"ל, (מוטה גור) בליבו אמר ולעיתים אף התבטא כך, שאם יקרה משהו הוא יישאר בודד, כנושא אחריות בלעדית. לכן מוטב לו להצהיר הצהרות פומביות...ובלבד שלא ישאל לאחר מעשה: אתה אחראי, היכן היית? מדוע לא הזהרת?".

המלחמה המתנהלת בימים אלה גורלית מאין כמותה לעם ישראל. ללא ניצחון גלוי וברור קיומה העתידי של המדינה ילך ויתערער. האמון בין הדרגים המדיני והצבאי ובין העם להנהגת הצבא, הכרחי תמיד ובשעה זו יותר מאי פעם הוא תנאי הכרחי לניצחון. בשעה זו, מבחן האמון ההדדי מחייב את כולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו