"דרוכים מתמיד": מאות כיתות כוננות הוקמו בערי ישראל בשבועיים

הטבח בעוטף עזה לפני שבועיים, ביום שבת השחור 7 באוקטובר, הביא להצפה של כיתות כוננות, או "משמרות שכונה" שהוקמו מאז בחופזה בערים שונות ברחבי הארץ.

ההערכה היא שבישראל פועלות כבר עתה יותר מ-600 כיתות כאלה בערים - שאליהן נוהרים בהתנדבות תושבים ותושבות ושעליהם להיכנס לחלל הריק שהותירה המדינה.

בקבוצת "נהדר בכיכר", של תושבי צפון תל אביב סביב כיכר המדינה, הודיעו כבר שהוקמה קבוצת כוננות שתפטרל בפארק הירקון ובהמשך גם בכיכר עצמה. במודיעין מכבים-רעות הוקמו שלוש כיתות כוננות בשלב הזה, עד לסיומה הלא ידוע של המלחמה. העירייה בעצמה קנתה נשקים ארוכי־קנה לטובת המתנדבים בכיתות הכוננות. גם ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, הודיע שיקים כיתת כוננות בכל שכונה ברחובות: "אני קורא לכל מי שעומד בקריטריונים להתנדב למערך הביטחוני של העיר", אמר.

גם בעיריית חיפה פרסמו הודעה ובה הודיעו על הקמת "משמר השכונות" בהובלת משטרת ישראל - "שתורכב מאנשי מילואים ובהובלת פיקוד העורף ונאמני הקהילה, שלא יהיו חמושים, ויפעלו בהובלת עיריית חיפה". אפילו קבוצת הכדורסל החצי־חובבנית, הפועל לב השרון, פרסמה הודעה בפייסבוק שבה היא מבקשת שומרים עם נשק כדי לאבטח את אימוני הקבוצה.

שתי כיתות כוננות ביישובים בצפון ובדרום כתבו שחסר להן ציוד, ואחרי 48 שעות הגיע אליהן משלוח נשק מ"אחים לנשק" שציידו אותם בכל הדרוש לכיתת הכוננות.

לא ממתינים למשטרה

ביום ראשון לפני שבוע נערכו בכנסת שני דיונים בוועדה לביטחון לאומי. במרכזם עמדו שני נושאים עיקריים: חימוש מהיר של האזרחים והגדלה של מספר כיתות הכוננות. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), אמר בנושא מוכנות כיתות הכוננות כי "המטרה היא לאפשר לכל מי שרוצה לחזק את הביטחון האישי והיישובי שלו להחזיר את היכולת להגן על עצמו ולהיות מוכן לכל צרה".

בוועדה הובהר לנוכחים שלראשונה אי־פעם המשטרה והמשרד לביטחון לאומי רכשו אלפי כלי נשק והחלו לצייד דרך מג"ב את כיתות הכוננות, כל אחת מהן בדרך כלל מונה 12 איש. סמפכ"ל המשטרה, ניצב אבשלום פלד, אמר בדיון: "המטרה שלנו היא להגיע מ־111 כיתות כוננות במרחב הכפרי ל־536 כיתות. המטרה היא לחלק להן 20 אלף כלי נשק".

בהמשך השבוע התחייב גורם בכיר במשטרת ישראל שכיתות הכוננות יורחבו במהירות גם לערים. אבל לא כולם ממתינים לזה. "קיבלתי בווטסאפ הודעה שמחפשים חובשים לכיתת כוננות", מספר עופר מתל אביב. "ישר כתבתי שאני מצטרף לכיתת הכוננות. ביקשו גם רופאים לצד החובשים ודיירים שיש להם נשק אישי זמין".

"מרגע הלחימה הבנו שהסיפור של כיתות כוננות, במיוחד בערים, הוא דבר קריטי", מסביר מנכ"ל תנועת "אור", רוני פלמר. "החל מהיום השלישי ללחימה יצרנו קשר עם רשויות כמו עכו ולוד וכמובן עם היישובים שאנו עובדים איתם. חילקנו את הערים לאזורים של 3,000-2,000 תושבים והתחלנו להכשיר רכזים בתוך השכונות בתיאום מלא עם הרשות, עם פיקוד העורף ועם המשטרה כדי להקים משמר אזרחי. בחלק מהערים, כמו לוד שהיא העיר הראשונה, אנחנו כבר בפריסת פעילות".