"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
גורלם של יותר מ-100 ישראלים אינו ברור - וייתכן כי של חלקם לעולם לא ייוודע
בצבא חשפו כי השיבו אמש כ-90 גופות משטח הרצועה חזרה לארץ כחלק ממאמציהם להשלים את התמונה המודיעינית הנוגעת למצבם של מאות החטופים והנעדרים • על אף המשאבים המשמעותיים שמושקעים בעניין, הכוללים מאות אנשי מקצוע, חמל"ים ייעודיים ושיתופי פעולה אזרחיים, ההערכה היא כי לא יהיה מידע בנוגע לכל הנעדרים גם עוד שנים קדימה
משפחות החטופים והנעדרים. גורלם של מאות ישראלים לא ידוע (ארכיון). צילום: גדעון מרקוביץ
בצה"ל מודים

גורלם של יותר מ-100 ישראלים אינו ברור - וייתכן כי של חלקם לעולם לא ייוודע

בצבא חשפו כי השיבו אמש כ-90 גופות משטח הרצועה חזרה לארץ כחלק ממאמציהם להשלים את התמונה המודיעינית הנוגעת למצבם של מאות החטופים והנעדרים • על אף המשאבים המשמעותיים שמושקעים בעניין, הכוללים מאות אנשי מקצוע, חמל"ים ייעודיים ושיתופי פעולה אזרחיים, ההערכה היא כי לא יהיה מידע בנוגע לכל הנעדרים גם עוד שנים קדימה

לילך שובלחנן גרינווד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

13 ימים לאחר מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, בצבא מודים כי ישנם עדיין בין 100 ל-200 ישראלים שגורלם אינו ברור.נכון לעת הזו, צה"ל הודיע ל-203 משפחות כי יקיריהם חטופים ברצועת עזה - אך המספר אינו סופי, ובצבא מציינים כי מתוך ה-203 חטופים ישנם מקרים שרמת הסמך של המידע שהתקבל לגביהם אינו גבוה, ועדיין קיים סיכוי שיימצאו בין ההרוגים, או שגורלם לא ייוודע לעולם.

תיעוד חדש%3A מחבלי חמאס בתוך שדרות

במקביל, 330 גופות מהטבח בעוטף עזה טרם זוהו. העבודה במחנה שורה צפויה להימשך גם בשבת הקרובה.

בין החטופים יש פחות מ-30 ילדים מתחת לגיל 18, ובין 10 ל-20 אזרחים מעל גיל 60. עוד נודע כי יש 8 או 9 מדינות זרות שאזרחיהן נחטפו לעזה. יחד אם זאת, גם כעת בצה"ל לא יודעים לחתום על המספרים, ומעריכים שיהיו לא מעט אנשים שגורלם לא יוודע עוד שנים קדימה.

על פי המידע שבידי הצבא: חלק מהחטופים בחיים, חלקם פצועים, ובחלק מהמקרים יודעים בצה"ל לדווח על חטיפת גופות. ההערכות בצה"ל הן שרובם בידי חמאס, אך חלק מהחטופים נמצאים גם בידי הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני, ואחרים נחטפו על-ידי אספסוף שככל הנראה מזוהה עם חמאס.

בין החטופים: פחות מ-30 ילדים, ובין 10 ל-20 אזרחים מעל גיל 60, צילום: יהושע יוסף

במקביל, הצבא מקיים מאמץ להמשיך ולהביא גופות מהשטח - מתוך רצועת עזה, מתוך הנחה כי ישנן עדיין גופות של ישראלים שנמצאות סמוך לגבול. לצורך העניין, רק אתמול הביאו כוחות צה"ל כ-90 גופות משטח הרצועה, ממרחב הפרימיטר הסמוך לגבול. רובן המכריע גופות של מחבלים, אך חלקן של ישראלים.

ההערכות בצה"ל הן שרוב החטופים בידי החמאס, אך חלקם נמצאים גם בידי הג'יהאד האסלאמי ואחרים נחטפו על-ידי אספסוף, צילום: איי.אף.פי.

מי שמרכז את הטיפול בסוגיית החטופים מבחינת הצבא הם האלוף (במיל') ליאור כרמלי, העומד בראש צוות באגף כוח האדם שמטרתו לגבש את תמונת המצב בנוגע לאיתור הנעדרים והחטופים, והאלוף (במיל') ניצן אלון, שמרכז את הסוגיה בפן המודיעיני שלה.

האלופים במיל' כרמלי ואלון הקימו מרכז ובו מאות אנשים שאוספים מידע ועושים כל מאמץ אפשרי על מנת להבין מה עלה בגורלם של החטופים והנעדרים.

במרכז יושבים יחדיו אנשי מודיעין, טכנולוגיה מבצעית, קהילת המודיעין, המשטרה ואגף כוח האדם, שמחפשים כל שביב של מידע ומתחקרים את קרובי הנעדרים והחטופים.

מיצג לזכר הנרצחים והחטופים באוניברסיטת תל אביב %2F%2F צילום%3A תומר בינשטוק

במקביל, צה"ל מנסה להסתייע בגופים אזרחיים, בחברות היי-טק ובחמ"לים שהקימו המשפחות שמציעים פתרונות יצירתיים שאולי יצליחו לשפוך אור על גורלם של הנעדרים והחטופים.

על מאמצי השבת הנעדרים אמר היום האלוף (במיל') ניצן אלון כי: "סוגיית החטופים והנעדרים היא משימה לאומית, והחזרתם הביתה היא משימה ראשונה במעלה עבור צה״ל כולו. צה״ל יקפיד להמשיך ללוות את המשפחות, ולעדכן אותן ואת הציבור באופן שוטף, ולספק תמונה מדויקת ככל הניתן".

אלוף במיל' ניצן אלון%3A לא נעצור לרגע עד שנמצא כל דרך להשיב את היקרים לנו״ %2F%2F דובר צה"ל

תמונה מורכבת

בצבא מציינים כי התמונה מאוד מורכבת, ומציינים כי גם מי שיש לגביו מידע מסוים שהוא חטוף לא בהכרח נמצא ברצועת עזה. כך, למשל, היו מקרים שבהם החמאס חטף אדם מסוים, אך מהלך החטיפה הופרע בדרך זו או אחרת, אפילו באמצעות תקיפות ישראליות שניסו למנוע את הנהירה ההמונית מהרצועה ואליה בחזרה. לכל הכאוס מוסיפה העובדה שיש לא מעט גופות במחנה שורה שטרם זוהו.

האתגר הגדול מבחינת הגופים שמתמודדים עם הסוגיה הם החטופים האזרחים, שכן המידע לגביהם מועט יותר בהשוואה למידע הנוגע לחיילים. יחד עם זאת, צה"ל לקח אחריות מלאה בכל הנוגע לחטופים – חיילים ואזרחים כאחד.

הכנה לפעולה בדרום. הרמטכ"ל הרצי הלוי עם הלוחמים (ארכיון), צילום: דובר צה"ל

העקרונות שלפיהם משתדל צה"ל לפעול הוא עדכון המשפחות בכל המידע הקיים, הצמדת נציגים למשפחה כדי שזו לא תצטרך להתנהל מול נציגים מגופים שונים, ניסיון לסנכרן את המידע בין הגופים השונים כדי שמשפחות לא תקבלנה מידע סותר מגופים שונים, וניסיון לשמור על קשר יום-יומי עם כל משפחה של חטוף - אם היא מעוניינת בכך.

בשורה התחתונה, למרות המאמצים הגדולים והעובדה שמאות אנשים עובדים כעת על ניסיון למצוא כל שביב מידע בנוגע לחטופים ולנעדרים, ההערכה בצה"ל היא שסביר להניח שיהיו עוד לא מעט מקרים לא פתורים, ולא יהיה מידע בנוגע לכל הנעדרים גם עוד שנים קדימה. לפיכך, בצבא מודים כי המצב הרבה יותר מורכב מאשר במלחמת יום הכיפורים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...