למה מחכים? כמה זמן ייקח להנהגה להבין - גבול הצפון הוא הכתובת המדממת הבאה

את השורות הבאות אני כותבת בזהירות רבה, אחרי שיחות עם לוחמים בחזית ומהצד השני עם הדרג המדיני. כרגע תפיסת המלחמה של ישראל היא לפעול בגזרה הדרומית ולהשהות תגובה נחרצת להתגרויות מצפון. זה עלול להיות מסוכן.

עשרה ימים אחרי טבח שמחת תורה ותחילתה של מלחמת העצמאות השנייה נדמה שהמנהיגות עדיין לא הסיקה את החשוב מכל: האויב על גבולותינו קיבל הנחייה מהפטרון האיראני לפעול באגרסיביות נגד ישראל, זה קרה בדרום ומתרחש כבר שבוע בגבול הלבנון שם סופרים כבר שישה הרוגים, פצועים ועשרות תקריות אש.

ההוראה האיראנית לחיזבאללה לפעול נגד החיילים המוצבים בגבול מוכרת ללוחמים שהוצבו שם, ולצדה גם הירי המתיש על העורף בצפון שמשתק הלכה למעשה את החיים גם שם. כמו בדרום שלפני שמחת תורה תשפ"ד - בישראל מתמגנים, מפנים ישובים, מקימים מבצרים צבאיים וההנהגה בירושלים כמו גם קציני הצבא מתחבטים בשאלה מה רוצה חיזבאללה, כשהכתובת כמו בדרום - מדממת על גבולנו.

בשבוע האחרון פגעו אנשי חיזבאללה לא רק בלוחמים אלא גם בתשתיות של מגוון תצפיות על עומק לבנון, אלה שאמורים להתריע על איומים שונים. בהודעת הארגון נאמר שעיוורו את ישראל. חמור מכך נדמה שהצליחו לעוור את ישראל מחשבתית.

איראן באמצעות חיזבאללה הכריזה מלחמה על ישראל ועושה זאת בדרך פעולה של מלחמת התשה ובישראל עוד דורשים מחיזבאללה להיזהר במקום להסתכל נכוחה על ההתארגנות, על הפעולות ולהגיב בהתאם.

תושבי מטולה האחרונים להתפנות בכו, הם בכו על ששוב יהודים רבים כל כך נאלצים לקחת תיק ולצאת לנדוד מביתם שלהם. צבא ההגנה לישראל מגמגם, אזרחי ישראל נודדים. המוכנות הגבוהה בצפון נועדה למנוע הפתעה נוסח חמאס אבל ישנה המתנה ברורה לצעד ראשון מצד חיזבאללה והודאה של ישראל שאינה מעוניינת לפעול בשתי חזיתות.

אם המלחמה הזו תיגמר כשחיזבאללה עם כוחות רדואן יישארו על הגבול, ספק מי יחזור לגור ביישובים הסמוכים כשראינו את הביצוע החולני בגבולנו הדרומי.

העיוורון כעת הוא לא רק מבצעי - בגבול הצפון הוא הנהגתי. חסר המנהיג שיחליט שעד כאן, לא למלחמת התשה, לא לכוחות איראניים קרוב כ"כ לגבול ולא לקונספציות של הרתעה. האפשרות היחידה של ישראל חפצת חיים היא השמדת יכולות האויב. ויפה שעה אחת קודם.