הדריכות בצפון נמשכת: "היא כאן כדי להישאר"

ראש מועצת שלומי, גבי נעמן, ישב היום (רביעי) בלשכתו, לבוש בווסט מבצעי, וביקש מעוזריו לא להטריד אותו בשטויות.

ברקע נשמעו הדי ההפגזות בעומק לבנון, וגבי לא יכול היה לעצור את זעמו. "בכל פעם שפליט מאריתריאה עבר את גדר הגבול, צעקתי על מחדל", סיפר. "הרי חיזבאללה פרסם בזמנו סרטון שהוא עומד לכבוש את היישוב שלנו. אז בנו גדר בטון, וזו משימה לא קלה לעבור אותה, אבל יודע מה הבעיה? עד שהצבא יגיע אלינו זה יכול לקחת שעתיים".

נעמן המשיך לדבר בכאב. "יש החלטת ממשלה משנת 2017 למגן אלף משפחות בשלומי שאין להן ממ"ד בבית, ומאז הכל התמסמס. מתוך אלף, בנו רק 40. אנחנו היישוב העירוני צמוד גדר הכי גדול. התושבים שלנו שמעו על יישובים סמוכים שפונו כעת ושאלו 'למה אנחנו לא?'. יש תוכנית מלפני חמש שנים לפינוי דרמטי של שלומי בזמנים כאלה, אבל שום דבר לא קורה. אתה שואל ולא מקבל תשובות".

"חרדות מפלישה"

יש לך משפחה?
"יש לי ארבע בנות, ארבעה חתנים ושישה נכדים. אחת מהבנות קמה בלילה ורצה לחדר הילדים כי חלמה שחטפו לה את התינוק. בת אחרת, מורה בבית הספר, חניך שלה נפל בקרב והיא לא מפסיקה לבכות. לאשתי יש חרדות מפלישה. שלחתי את כולם, על חשבוני, לקיסריה".

הרחוב בשלומי היה היום שומם, ברקע לא הפסיקו לרעום ההפגזות, וכוחות צבא גדולים זרמו צפונה, משוריינים ומובילים. 250 חיילים התפזרו ביישוב ומחוצה לו כדי להבטיח את שלומם של אלה שעדיין נשארו באזור.

ראש מועצת שלומי גבי נעמן // צילום: אייל לוי

יפה ועקנין ביקשה שאכנס למקלט שבמרכז המסחרי, שלא אשאר למעלה לבד. בפנים היו לא מעט אנשים שבאו להתעודד יחד, אף שמרגע לרגע מצב הרוח הידרדר, בעיקר כשהגיעו הידיעות שהצפון יהפוך בקרוב לזירה פעילה.

"גם אם יהיה פינוי, אני נשארת", הודיעה ועקנין, שעברה בשלומי את כל המלחמות והמבצעים ממלחמת ששת הימים. "אני לא יוצאת מהמקלט, אבל רוצה שיסיימו את כל חמאס בעזה ובאותו זמן שיפרקו את חיזבאללה. יש מי ששומר עלינו מלמעלה".

תמי ביקשה מהאחראית במרכז המסחרי את המפתח של המקלט כדי שיוכלו לנעול אותו, אם חס וחלילה תהיה חדירה של מחבלים. האחראית הודיעה שמאחר שמדובר במקלט ציבורי, הוא חייב להישאר פתוח.

זה לפחות מקלט נוח מאחר שבדרך כלל הוא מארח את מועדון הנוער היישובי. נקי, עם טלוויזיה גדולה, מטבחון. בחדר הסמוך שולחן ביליארד ושולחן פינג פונג, שעליו שיחקו בשעות הצהריים ארקדי מרון ואלכס בלגורוצקי. אלכס, שהיה סמל בחיל התותחנים בבריה"מ, סיפר שהבומים לא מפחידים אותו, אבל ארקדי הודה שאם חיזבאללה ייכנס למערכה, תהיה להם בעיה קשה.

סאעד אחמד, מתקין פרגולות מהכפר הבדואי הסמוך ערב אל־עראמשה, שנתקע כל הלילה בשלומי בשל המתיחות, מוכן ומזומן לפעולה.

"אנחנו, הבדואים, שומרים על המקום שבו נולדנו ועל האדמה", אמר. "לא נצא מהכפר עד יומה האחרון של המלחמה. פה נולדתי ופה אני אמות. אתה חושב שיש מצב שהחיזבאללה ייכנס לבית שלי? הרי אם הוא יהרוג יהודי, הוא יהרוג גם את המשפחה שלי. אני לא מפחד ממנו. שירתי במג"ב ואני מת שיקראו לי למילואים. תנו לי נשק ואני אסתער. אנחנו כמוכם, חלק ממדינת ישראל".