התגרויות חיזבאללה: להגיב – כדי למנוע מלחמה
רצף האירועים בצפון מבהיר כי ביטחונו העצמי של נסראללה גובר • לא בטוח שהוא מעוניין במלחמה, אך הוא פחות נזהר מפניה • על ישראל ליישם את לקחי מלחמת לבנון השנייה – ולפעול
Your browser doesn’t support HTML5 audio
"נוכחותו ופעילותו צמודת הגדר של חיזבאללה, סבילותו המבצעית של צה"ל ואי־השלמת פריסת האמצעים הטכנולוגיים, יצרו מצב שבו חטיפת החיילים היתה רק עניין של זמן..."- כך תיארה ועדת החוץ והביטחון את המצב ששרר בגבול הצפון ערב מלחמת לבנון השנייה, בדו"ח שסיכם את לקחיה.
קשה להשתחרר מההשוואה בין הימים ההם, בדיוק לפני 17 שנים, למציאות העכשווית, במיוחד לנוכח הסרטונים שבהם נראים רעולי פנים חמושים, המסיירים בצד הלבנוני של הגדר ומתצפתים לעבר שטח ישראל, בהתרסה וללא כל חשש.
מזהה הזדמנות במשבר הפנימי
במערכת הביטחון אמנם הבהירו שהחמושים לא חצו את הקו הכחול ולא היוו סכנה, אך ההסברים לא רק שאינם מרגיעים, אלא שהם מחזקים את התחושה כי מאזן ההרתעה מופר במהירות לרעתה של ישראל.
רצף ההתגרויות מצד חיזבאללה מעיד על ביטחונו העצמי הגובר של נסראללה, שלא רק מחריף את איומיו הפומביים - אלא אף מגביר את המתיחות לאורך הגבול ומותח את החבל מול ישראל. כלל לא בטוח שהוא מעוניין במלחמה עם ישראל, אך מה שברור הוא שכיום נסראללה פחות נזהר מפני האפשרות להידרדר לכך.
נסראללה מזהה הזדמנות לשפר את מאזן ההרתעה שנוצר מול ישראל. זאת בעקבות המשבר הפנימי החריף הפוקד אותה ולנוכח הגישה המכילה מצד צה"ל, המהווה בעיניו עדות לחוסר רצונה של הממשלה להידרדר לעימות צבאי. על בסיס הערכה זו, הוא פועל בתהליך מדורג ושיטתי להסיר את הריסונים שנכפו עליו לאורך השנים, ואגב כך גם לחזק את מעמדו הפוליטי בלבנון.
פעילותו בגבול הצפון משרתת את מטרתו לבסס לעצמו נקודת פתיחה אופרטיבית, טובה יותר לקראת עימות עתידי עם ישראל - בייחוד למימוש תוכניותיו לחדור לתחום ישראל.
להיות ערוכים להידרדרות
האופן שבו הגיבה ישראל עד כה להתגרויות חיזבאללה רק עודד אותו להמשיך בהן, ואף להסלים. כשכך הם פני הדברים, אין ברירה אלא לנקוט פעולות שיגרמו לנסראללה לכבוש את תאבונו.
על ישראל להמשיך את בניית המכשול לאורך הגבול, ולא לגלות סובלנות לפרובוקציות שמיועדות לשבש את פעילותה. נכון להטיל על מערכת הביטחון להכין פעולות נקודתיות, גם חשאיות, שיסמנו לנסראללה כי מיצה את סבלנותה של ישראל ויזכירו לו וללבנון את המחירים ששילמו בהרפתקה הקודמת בימי מלחמת לבנון השנייה.
כמו בפעילותו של נסראללה, גם בצעדי התגובה לה יש סכנה להידרדרות למלחמה, גם אם אף אחד מהצדדים אינו רוצה בה - ויש להיות ערוכים גם לכך.
את פרק הלקחים, הנוגע למצב ערב מלחמת לבנון השנייה, סיימה ועדת החוץ והביטחון באזהרה "מפני הישנות מצב שבו החלטה מדינית אסטרטגית לגיטימית כגון מדיניות ההכלה, תביא את הצבא לידי שיתוק ורפיון". היא הדגישה: "ניתן היה ליישם בגבול הצפון גישה טקטית זהירה אך אקטיבית יותר, שלא היתה כרוכה בהפרה יסודית של מדיניות ההכלה". נכונים דברים אלה גם למציאות הנוכחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו