"התנהלות חיזבאללה בחודשים האחרונים מעידה על שינוי המדיניות של הארגון, שינוי המשוואה הקיימת מאז סיום מלחמת לבנון השנייה. ההערכה היא שנסראללה קיבל 'אור ירוק' מהאיראנים לעבור מבניין כוח למלחמה, להיערכות למלחמה.
זה לא אומר שהמלחמה תהיה מחר בבוקר, אבל גבול הצפון יכול להפוך בהדרגה למרחב לחימה הדומה במאפייניו לרצועת הביטחון טרום נסיגת צה"ל מלבנון (מאי 2000). זה יתחיל מאירועים קטנים - דוגמת אלו שכבר ראינו לאחרונה - כמו הצבת האוהלים, ירי נ"ט וחדירה לעומק שטח ישראל לצורך הנחת מטען על ציר ראשי, ועלול להתגבר".
את הדברים הקשים הללו, שלא נאמרים בפירוש על-ידי מערכת הביטחון, אמר ל"ישראל היום" אל"ם (במיל') רונן כהן, בכיר לשעבר באגף המודיעין בצה"ל, המכיר את חיזבאללה קרוב ל-40 שנים.
שינוי מדיניות - התערבות איראנית
כהן המוטרד מבקש שכל אזרח בישראל יקרא את הדברים הללו, ובעיקר מקבלי ההחלטות. הדברים נאמרים מדם ליבו, כמי שהחל את היכרותו עם חיזבאללה כבר בשנות ה-80, כשארגון הטרור היה עוד בחיתוליו.
לפי כהן, הבעיה הגדולה של צה"ל לא תהיה עשרות אלפי הרקטות, אלא "חדירה של כוחות רדואן לשטח ישראל, כיבוש והחזקת מרחבים בשטח ישראל עד לתום המלחמה, וצה"ל יתקשה לכבוש את המרחבים האלו בחזרה כששעון המלחמה מתקתק לקראת הפסקת האש, ובמקרה כזה, ישראל תיקלע לבעיה אסטרטגית חמורה".
בניגוד למרבית שדרת הפיקוד הצה"לית של היום, כהן שירת בצה"ל עוד בתקופת רצועת הביטחון, כשהיתקלויות עם מחבלי חיזבאללה היו עניין שבשגרה, ובמסגרת תפקידיו השונים למד להכיר את שיטות הפעולה של הארגון. כבכיר בחטיבת המחקר, הוא למד להכיר לעומק גם את הניואנסים בנאומיו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לאחר שבתפקידיו האחרונים בצבא שימש ראש זירת טרור וסגן ראש חטיבת המחקר באמ"ן.
כהן, שמעולם לא הפסיק לעקוב אחרי חיזבאללה, מעריך ששינוי המדיניות נובע מההבנה של המשטר האיראני שלא רק שהוא קרוב יותר מתמיד להשגת היכולת הגרעינית, אלא שגם לא נראים בשלב זה בלמים מצד ארה"ב שימנעו ממנו לעמוד במטרותיו.
"איראן שרואה בחיזבאללה כזרוע קדומנית נגד ישראל, הפיקה מהר את הלקח החשוב ביותר ממלחמת לבנון השנייה והוא שאסור בשום פנים ואופן לאפשר לנסראללה ל'בזבז' שוב את אמצעי הלחימה של הארגון על עניינים טקטיים שוליים, אלא לשמור אותו עד אשר תושג היכולת הגרעינית," הוא מסביר.
"על כן, המדיניות שנקבעה נשענה על ההקפדה שלא להסלים את המצב לאורך הגבול עם ישראל במטרה שלא לדרדר את האזור למלחמה ולשמור את ארסנל אמצעי הלחימה ל'יום הדין'".
תודעת הרתעה יציבה
במשך 17 השנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, טענו במערכת הביטחון כי הנזק הגדול שנגרם ללבנון במהלך אותה מלחמה יצר אצל נסראללה תודעת הרתעה יציבה, שאותה לא שכח. אלא שלפי כהן, לישראל נוח לצייר את חוסר הרצון של נסראללה להיכנס לעימות כהרתעה ישראלית, בעוד שבפועל ארגון הטרור מורתע הרבה יותר מהכעס האיראני לאחר אותה מלחמה.
"אחרי מלחמת לבנון השנייה האיראנים זעמו על נסראללה, והוא קיבל מהם סטירה מצלצלת על כך שדרדר את המצב למלחמה. הם כמעט פיטרו אותו", ציין.
"אחרי המלחמה, הכסף האיראני הלך קודם כל לשיקום חיזבאללה, ורק אחר כך לשיקום ההריסות בלבנון. וזו הסיבה לכך שגם כשאנחנו ביצענו פעולות קשות מבחינתו, חיזבאללה לא הגיב. חיזבאללה נרתע הרבה יותר מאיראן מאשר מאיתנו".
כיום, כאשר איראן הפכה למדינת סף גרעינית וצברה ביטחון עצמי רב, לראשונה היא משנה את המשוואה ונותנת "אור ירוק" לנסראללה להיערך למלחמה.
מבניין כוח להיערכות אמיתית למלחמה
לפי אל"ם במיל' כהן, אם עד עכשיו האיראנים "החזיקו את נסראללה בגרון", הרי שכעת הם הנחו אותו להיערך למלחמה. "זה בעצם מעבר מבניין כוח למלחמה, להיערכות למלחמה," הוא אומר. "האיראנים על סף גרעין, ואומרים לנסראללה להתכונן למלחמה – גם אם זה ייקח לו חצי שנה או שנה".
על רקע הדברים הללו, הוא מציין, יש לראות את שרשרת האירועים האחרונים לאורך הגבול, לרבות הצבת האוהלים בשטח ישראל, ירי הנ"ט, חדירת המחבל למגידו, כמו גם הקמת עשרות מוצבי חיזבאללה לאורך הגבול בחודשים האחרונים. אלו, לדבריו, מהווים שחרור הרסן בצורה הדרגתית ומבוקרת.
"זה לא שעד עכשיו חיזבאללה לא בנה את כוחו, אבל פה מדובר במעבר מבניין כוח להיערכות למלחמה", הדגיש. לפי כהן, המשמעות היא לא מלחמה "מחר בבוקר", אבל בתקופת הזמן הנראית לעין, סביר שנראה שינוי במציאות אליה התרגלנו בשנים האחרונות לאורך גבול לבנון.
"לאט לאט אנחנו יכולים להגיע למלחמת התשה על הגבול, בדומה לזו שצה"ל התמודד איתה בתקופת רצועת הביטחון. ובמקרה כזה, יהיה להם הרבה יותר פשוט להיכנס למלחמה".
"זה לא יקרה עכשיו, זה עניין של זמן. אבל באופן כללי אני לא זוכר בשנים האחרונות תקופה ביטחונית כל-כך מורכבת, של חזיתות בכל הכיוונים- ברמת הגולן, חמאס בעזה, יהודה ושומרון ועוד".
לדבריו, לצד השינוי בהיבט הצבאי, נסראללה בונה את ה"הצדקה" למתרחש לאורך הגבול עם ישראל גם בזירה הפנים לבנונית והערבית בטענת המאבק להשבת שטחי לבנון שישראל כבשה וגזלה עוד בשנת 48'.
היערכות למימוש השלב הבא
למעשה, "נסראללה רוצה לשנות את המציאות בגבול הצפון, ונערך למימוש השלב הבא באמנת חיזבאללה, והוא החזרת השטחים הלבנוניים שישראל כבשה ב-1948. לא סתם הוא מזכיר את סוגיית הגבול בנאומיו האחרונים", טען כהן.
לדבריו, אין ספק שאויבי ישראל מסתכלים גם על המצב הפנימי הרעוע בישראל, אך "גם אם ייגמרו ההפגנות והעסק בישראל יירגע, הרי ששינוי מדיניות אסטרטגית מצד איראן וחיזבאללה הינו אירוע גדול יותר מכך וגם אם ההפגנות בישראל עלולות להוות זרז, זו רק התוספת, הקצפת על העוגה".
לעניין אופייה של המלחמה הבאה נגד חיזבאללה, ציין כי "לכאורה, האיומים בנוגע לפלישת כוחות רדואן לישראל נתפסים כתוספת למאמץ הטילים של הארגון, אבל זה לא המצב".
"בואו נדמיין איך תסתיים המלחמה הבאה," מסביר כהן. "מאז סוף המלחמות הגדולות, החל משנות ה-80, התרגלנו לכך שמלחמות לא מוכרעות. העימותים האחרונים בעזה הסתיימו במעורבות מצרית, כשישראל יורדת על ארבע כדי שחמאס יקבל כמה תנאים, וגם כשניסינו להגיע להכרעה במלחמת לבנון השנייה - לא הצלחנו".
"אבל," מסייג כהן. "יש הבדל עצום בין לסיים את המלחמה בשטח האויב, לבין סיומה כשהאויב בשטחנו. זה לא קרה מעולם שארגון גרילה הצליח לכבוש שטח, בטח לא של מעצמה מערבית כמו ישראל".
"אני ממש לא פוסל את האפשרות שהמלחמה הבאה תסתיים כשהם יושבים חזק בשטחנו, ולנו יש פצועים, הרוגים וחטופים לרבות אזרחים מהישובים הסמוכים לגבול. זה סרט אחר לגמרי. זה לא רק עניין טקטי, זה אסטרטגי. נסראללה מאמין שאם יסיים את המלחמה הבאה כשאנשיו בשטחנו הוא יוכל להיכנס למו"מ שבבסיסו הדרישה לשינוי של הגבול הבינלאומי", ציין.
ללמוד מהמודל המצרי
בהקשר זה, מציין כהן כי ישראל חייבת ללמוד היטב את המודל המצרי ערב מלחמת יום הכיפורים ב-1973.
"שאזלי וסאדאת הרגילו אותנו להיערכות כוחות צבא בשגרה לאורך התעלה, כדי שביום פקודה יהיה לכם קל לצאת במהירות למתקפה, כפי שעשה הקומנדו המצרי בחציית התעלה. זה מודל שמאוד מתאים להתנהלות של חיזבאללה כיום".
"צריך להתייחס לאמירות של נסראללה, כי לאורך שנים הוכח שבאמירותיו יש אמת," הוא מציין. "בדיעבד הוא אוהב לומר 'אמרתי לכם' – כך היה גם עם החטופים ועם פעולות נוספות".
לדבריו של כהן, למרות שהציבור הישראלי שמע רבות על עשרות אלפי הקטיושות, הרקטות והטילים המדויקים שבידי חיזבאללה, הבעיה האמיתית שבה תיתקל ישראל במלחמה הבאה מול לבנון תהיה דווקא המאמץ הקרקעי של הארגון.
חיזבאללה יודע להפתיע את ישראל
צה"ל כמובן קשוב לאיומים המגיעים מכיוון לבנון, ובשנים האחרונות הוא עסוק בבניית מכשול לאורך הגבול כדי למנוע את אותה פלישה מתוכננת של כוחות רדואן. אבל כפי שכבר ראינו, חיזבאללה יודע להפתיע את ישראל, ואנשיו מצליחים לחדור לשטחה - כפי שהוכיח לאחרונה המחבל הפלשתיני שחדר לישראל משטח לבנון, הניח מטען בצומת מגידו, וניסה לחזור ללבנון.
"החיילים והמפקדים בצה"ל היום לא מכירים את לבנון, הם לא נלחמו בה. אני לא מזלזל ביחידות מובחרות וטובות בצה"ל, אבל מצב צבא היבשה לא מזהיר, כפי שראינו גם באירוע האחרון בגבול מצרים. אני לא חושב שנצליח להוציא את כוחות רדואן משטחנו בשבועיים – שלושה. הצבא שלנו לא בטוח מוכן לכך".
ללא כל ידיעה מודיעינית, כהן לא פוסל בכלל את האפשרות שאנשי חיזבאללה טיילו בשטחנו, הכינו לעצמם עמדות נ"ט וצליפה והטמינו מטענים ליום פקודה.
"זו רק הערכה שלי", הוא מציין. "לאור המנהרות שהוא חפר לשטח ישראל, והמחבל שהצליח לחדור עד מגידו עם מטען ואופניים חשמליים – אני ממש לא פוסל את זה שהם עשו היערכות בשטחנו. אני בוגר לבנון, ואני זוכר את החוליות המבוהלות וההמומות שחדרו לשטחנו".
מוכנות גבוהה לביצוע
"גם כשחייל ישראלי חוצה לראשונה לשטח לבנון הוא בהלם כי הוא לא מכיר את השטח. אבל פתאום חדר לישראל מישהו שנסע עשרות ק"מ מהגבול, ובנונשלנטיות, אומץ רב וביטחון הוא מנסה לחזור ללבנון. הם מרגישים בטוח השטח שלנו, ואני מעריך שהם במוכנות גבוהה לביצוע".
כהן מקווה שמי שצריך יקרא את הכתבה הזו, ואולי כך יצליח לצלצל בפעמונים.
"מי שלא גדל בלבנון כמו בני הדור שלי, לא כל-כך מבין את הדברים. ככל שאנחנו מתרחקים מלבנון, הצבא פחות מוכן להתמודדות עם חיזבאללה. זה נתן את אותותיו כבר ב-2006, והיום המצב הרבה יותר גרוע".
"לכן יש סיכוי שהמהלך של חיזבאללה יצליח. בתקופה הקרובה, תקופת המעבר לפני המלחמה, יכולים להתרחש כל מיני אירועים שונים, עד כדי לוחמת גרילה לאורך הגבול, כשלחיזבאללה לא כל-כך אכפת אם נתדרדר למלחמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו