"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
דאגה ביו"ש משיגורי רקטות: "נהיה כמו יישובי העוטף"
במערכת הביטחון שוקלים להקים מערכת התרעה מפני ירי רקטי באזור, מה שלא מרגיע את התושבים • מפקד פיקוד העורף לשעבר: "למנוע את היווצרות האיום - בכל מחיר"
משגר רקטה ביו"ש

דאגה ביו"ש משיגורי רקטות: "נהיה כמו יישובי העוטף"

במערכת הביטחון שוקלים להקים מערכת התרעה מפני ירי רקטי באזור, מה שלא מרגיע את התושבים • מפקד פיקוד העורף לשעבר: "למנוע את היווצרות האיום - בכל מחיר"

,עודכן
0השמעה

הדיווחים ברשתות הפלשתיניות הפכו בימים האחרונים למקור מידע מוסמך עבור חלק מהתושבים בשומרון. לאחר ארבעה שיגורי רקטות באזור ג'נין, אף אחד כבר לא לוקח סיכונים.

ביום שלישי פורסם כי מחבלים שוב ירו רקטה לעבר יישובי צפון השומרון, ומאחר שיום קודם לכן כבר בוצע שיגור כזה, הדבר כלל לא התקבל בפליאה. רק לאחר סריקות ארוכות של צה"ל התברר כי ככל הנראה מדובר היה בפיצוץ מטען, דבר שמשום מה כבר התקבל כסטנדרט באזור, ולא ברקטה. אך לכולם ברור לחלוטין שמדובר בעניין של זמן.

חדשות | ישראל היום

בצה"ל מביטים בדאגה בניסיונות של מחבלים בצפון השומרון לשגר רקטות לעבר ערים ויישובים ישראליים. מדובר במגמה הולכת וגדלה, שבמסגרתה משגרים המחבלים רקטות, כרגע פרימיטיביות בלבד, אך בכוונה ברורה להעתיק את המודל העזתי ליהודה ושומרון.

ביום שני בערב התגלו בסמוך ליישוב שקד שתי חצובות ושני שרידים של רקטות מאולתרות. זוהי הפעם השנייה בתוך יומיים שבה התגלו שרידי רקטות באזור, הפעם הרביעית בתוך כחודשיים שבה משגרים מחבלים רקטות מעין אלו, כניסוי כלים. ניסויי כלים אלו הולכים ומשתפרים, שכן בתחילה מדובר היה בשיגור של רקטת דמה בלבד, שנחתה מטרים בודדים ממקום שיגורה, ובפעמיים האחרונות הרקטות נמצאו במרחק גדול יותר.

בניית רקטה אינה מדע טילים, אמר מי שאמר, ואכן כך הדבר. חיפוש פשוט ביוטיוב סיפק לנו מדריך מהיר לבניית כלי המשחית שעלול לסכן חיים. בקשה פשוטה מצ'אט GPT הניבה את סדר הפעולות והמרכיבים.

"קו אדום"

אלוף (מיל') יצחק גרשון, לשעבר מפקד אוגדת איו"ש ומפקד פיקוד העורף, אומר כי לא מדובר בניסיון ראשון מסוגו. באינתיפאדה השנייה פיקד על כוח שפשט על מעבדות שבהן מחבלים ניסו לתכנן רקטות כאלו בצפון השומרון. לכן הוא לא מופתע מהניסיון החדש, שאותו הוא מגדיר "קו אדום".

הוקם פורום מתוך רצון לחזור לשא־נור. היישוב לפני ההתנתקות,צילום: מרים צחי

"כל מקום שאותו אנו עוזבים ושבו אנו מאבדים את השליטה המבצעית והמודיעינית, הוא פלטפורמה מצוינת וכר פורה לגידול של מרכיבי טרור נגד אזרחי ישראל. אנו חיים בעידן שבו האפשרות להשיג מידע כיצד לייצר פצצה מלוכלכת קיימת באופן חופשי באינטרנט. ברור לחלוטין שבכל מקום שבו לא תהיה לנו שליטה מודיעינית ומבצעית יתאפשר ואקום, שאליו נכנסים גורמי טרור".

לא ידוע מי הם המחבלים שעומדים מאחורי שיגור הרקטות. ההערכה היא שמדובר בקבוצה שנוהגת לפעול במרחב. כוחות הביטחון אומרים כי תיתכן פעילות משמעותית נוספת בג'נין כדי למגר טרור זה, לצד חוליות הירי והמטענים שעדיין פועלים בשטח. מבצע בית וגן, מובהר בצה"ל, אינו אלא ההתחלה של פעילות סיזיפית למיגור הטרור בגזרה.

חשש מהעתיד

התושבים בצפון השומרון מביטים בחשש רב על מה שמתרחש בחצר האחורית שלהם, ותוהים כיצד מתכוונים בצה"ל להגן עליהם מפני הפיכה למעין "יישובי עוטף עזה חדשים". כרגע אין כל מערכת התרעה שתאפשר לתושבים באזור לקבל אינדיקציה אם נורות לעברם רקטות, אך במערכת הביטחון נבחנת האפשרות להקים מערכת כזו. עם זאת, לא מעטים מהתושבים יוצאים נגד מגמה זו, שלדבריהם מנרמלת את הטרור במקום למגר אותו.

כוחות צה"ל בפאתי ג'נין,צילום: AP

"זה לא באמת משנה אם אזור ג'נין יהפוך לעזה או לא. אם המציאות היא של שיגור רקטות והתגובה היא הכלה ופיתוח מערכות צבע אדום, אז זה כבר קורה", אמרו תושבים. הפתרון, אמרו, הוא מחד לעצור את הטרור ומנגד להקים יישובים בעומק השטח כדי לשלוט בצורה מיטבית באזור.

רבים ביו"ש סוברים כי העובדה שארבעת היישובים בצפון השומרון פונו בהתנתקות היא זו שאפשרה למחבלים לפעול ללא הפרעה באזורים נרחבים. כבר כעת הוקם פורום מתוך רצון לחזור לשא־נור, וכעת מתכננים המתיישבים לפתוח במאבק לחזור ולהקים יישובים נוספים באזור על מנת לחזק את הביטחון בצפון השומרון.

תא"ל (מיל') צביקה חיימוביץ, בעברו מפקד ההגנה האווירית, אומר שמדובר בנקודת קצה של תהליך שבו מחבלים מסוגלים להשיג את היכולת הזו. "הנחת העבודה צריכה להיות שבמוקדם או במאוחר ניאלץ להתמודד עם איום כזה. מי שלא מניח את ההנחה הזו ונמצא במעגל התפקידים הרלוונטי במערכת הביטחון - חוטא לתפקידו ועושה טעות גדולה", הוא מבהיר. "מדובר בקריאת התעוררות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו