הדרישה מממשלת נתניהו: למנוע במרחבי יו"ש התארגנות טרור במתכונת עזתית

מבט אסטרטגי על אירועי הלחימה האחרונים ביו"ש, מזמין בחינה למשמעות התפנית המתחוללת בעוצמת הטרור ובשיטות הפעלתו. עם התפרצות הטרור ממרחב ג'נין במארס 2022, הוביל צה"ל בפיקוד המרכז רצף מתמשך של פעילות נועזת ומדויקת לעומק ג'נין ושכם בלב מחנות הפליטים והקסבה. פעולות אלה, שהתקיימו מדי לילה, כונו בשם "שובר גלים", הוכוונו על ידי המטרה לסכל את גל הטרור. היגיון הפעולה שנבחר קיבל ביטוי טקטי בפשיטות ובמעצרים לסיכול תשתיות ופעילי טרור. כלומר, כוחות צה"ל נמנעו במכוון מכיבוש השטח ומשהייה בו למשך זמן שמעבר למשימת הפשיטה. אולם ביסוד הכוונה, לא מתחילים להתקיים התנאים הנדרשים לפירוק עומק של הבעיה.

מדובר אמנם היה בפעילות עם מודיעין מדויק, ברמת ביצוע גבוהה, בציפייה שעצם התעוזה והצגת עליונות מבצעית בלחימה פנים אל פנים מול המחבלים תוביל במשך הזמן לירידה בטרור. אלא שלמרות ההצטיינות המבצעית ועל אף יותר מ־150 מחבלים הרוגים, כשהציפייה להשגת ביטחון ויציבות במרחב לא ממש מתממשת, נדרשים פיקוד המרכז והמטה הכללי למבט ביקורתי הנותן מקום לשאלה בסיסית: האם לא הגיע הזמן לבחון גישה אחרת?

למרבית התסכול, במקום בירור ענייני במגמת הטרור המתעצמת, השיח הפרשני־ביטחוני דחה בזלזול ציני את הקריאה של מתיישבי יו"ש ומנהיגים פוליטיים למערכה אחרת ורחבה יותר. גם הדיבור של ראש הממשלה, שחזר אחרי כל פיגוע קטלני על ההבטחה כי מערכת הביטחון תגיע אל המפגעים, לא הועיל לכינון הבירור המערכתי הנדרש. המאבק הזה הוא ענין שונה בתכלית ממאבק בפשיעה. מול תשתית הטרור שקמה בג'נין ובשכם נדרש הרבה מעבר לסיכול המפגעים, הבאתם לדין או חיסולם. באתגר הזה, כמאבק בעל תוכן קיומי, מדינת ישראל נדרשת לניהול מערכה בתכלית אסטרטגית רחבה שמעבר למיצוי דין עם מפגעים ושאיפה מקומית להרגעת השטח.

לנוכח התפנית המתחוללת, ממשלת נתניהו נדרשת להצבת התכלית האסטרטגית הפשוטה: למנוע במרחבי יו"ש התארגנות טרור במתכונת עזתית. תכלית כזו צריכה להיות מוצגת כנובעת ישירות מתפיסת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין את היגיון הסכם אוסלו. בהעברת כל הערים והכפרים הפלשתיניים בשטחי AB לשליטת הרשות הפלשתינית, מה שהושלם בינואר 1996, רבין ציפה למהלך שיהיה בו הדדיות של רצון טוב, בתביעה בסיסית כי בשטח המועבר - פרט לנשק לצורכי ביטחון פנים שיוחזק בידי מנגנוני הרשות - המרחב יהיה מפורז מנשק. מה שמתרחש בג'נין הוא הפרה מהותית של תביעה זו. מתוקף הסכם אוסלו, כאשר גם הרשות איבדה מזמן כל שליטה במתרחש בג'נין ובמידה רבה גם בשכם, זכותה וחובתה המלאה של מדינת ישראל לפעול לביעור מקיף של התארגנות ריכוזי הטרור בערים אלה.

בתוך כך, יש להגדיר את האחיזה הישראלית במרחבי שטחי C ביו"ש ובבקעת הירדן כתנאי ביטחוני הכרחי להגנת המדינה לעתיד. במרחבים חיוניים אלה ששורטטו בידי רבין, פרוסים מתקני צה"ל וכל ההתיישבות הישראלית. בעת הזו, קיומה והתפתחותה של ההתיישבות במרחב הזה צריכות לבטא כי ישראל שם כדי להישאר ולהתקיים גם שם בתנאי ביטחון.