"סליחה שלא נרצחנו": תושבי יו"ש ששרדו בנס ניסיונות פיגוע - מפחדים וזועמים

יו"ש בוערת, ונדמה שלאף אחד כמעט לא אכפת. כך אומרים מי ששרדו אך בנס פיגועי ירי שיצאו לפועל בחודשים האחרונים. האירועים הקשים הללו קיבלו יחס תקשורתי דל, ובקושי הצליחו להסב את תשומת ליבם של משרד הביטחון ושל צה"ל למצב הקשה בשטח. כעת, מי שהיו כפסע מלהיפצע קשה - או חלילה להירצח - מבקשים לפרוס מחסומים, ואולי אף לצאת למבצע, ללא כל מענה או מוטיבציה מצד כוחות הביטחון.

"אם פיגוע הירי שבו הייתי מעורב היה מתרחש בתל אביב או בחיפה, המדינה הייתה מתהפכת", אומר בכאב שמואל ריניץ, "אבל בגלל שהפיגוע קרה ביו"ש - אפשר לדרוך עלינו, והשם ישמור מה יקרה. העולם שותק והמדינה שותקת, וזה לא מעניין אף אחד".

ריניץ נסע בדצמבר האחרון בכביש שבין יצהר לחוות גלעד. הוא עובד במפעל עורות באלון מורה, ובשעות הצהריים של יום שישי היה בדרכו לביתו שבעמנואל. "פתאום ראיתי מולי מכונית שחורה בצד הדרך", הוא מספר. "כשהתקרבתי הרכב עשה מולי סיבוב פרסה. עקפתי אותו משמאל, וסימנתי 'מה אתה משוגע?' עם היד. הוא יכול היה להתנגש בי. שניות אחר כך שמעתי צרור יריות, והשמשות שלי התנפצו. ירו עלי".

כשכוחות הביטחון בחנו את הרכב, הם נדהמו לגלות שבמשענת הראש של הנהג תקוע קליע, סנטימטר מהמקום שבו היה ראשו של שמואל. שמואל נוסע דרך ציר זה עד היום. "בכל פעם שאני נוסע, בבוקר ובערב, אני אומר 'ברוך שעשה לי נס במקום הזה'", הוא אומר. "אחרי שהפיגוע קרה, הצבא נזכר לשים מחסום במקום שממנו המחבלים נמלטו לשכם".

ברווזים במטווח

חצי שנה עברה, והפיגוע שבו שמואל היה מעורב נשכח. כששמע על הפיגוע ליד חווארה ביום שלישי האחרון, הוא כבר לא היה מופתע. "זה פחד אימים", הוא מודה. "הממשלה לא עושה שום דבר. יש כאן הפקרות מתחת לכל ביקורת. אנחנו כמו ברווזים במטווח. כשאני נוסע דרך חווארה אני אומר כמה פרקי תהילים, זו סכנת נפשות. ממשלת ימין על מלא, לאן הגענו?

"אנחנו מפחדים מה תגיד קמאלה האריס, ומדברים על זכויות אדם. הרי ברור שהמחבלים צריכים לנסוע בכבישים. הזניחו אותנו. אם זה היה קורה בתל אביב או ברעננה - ברור שאירוע כזה לא היה מקבל את אותו היחס".

צריך פעולה אגרסיבית

שמואל לא לבד. ישראלים נוספים עברו פיגועי ירי קשים בחודשים האחרונים, ולמזלם הם בחיים. אבל ככל שמדובר בהתייחסות לפיגועים הללו מבחינת המדינה או כוחות הביטחון - התחושה שלהם קשה.

כשאנחנו שואלים אם הם מרגישים שהאמירה המוסווית שלהם היא "סליחה שלא נרצחנו", הם מהנהנים בפנים קודרות. "זה בדיוק ככה", הם אומרים. לא נרצחת - לא נספרת. ואם אין פיגועים קטלניים, אין צורך לבצע פעולה אגרסיבית כדי למנוע את הפיגוע הבא.

הרכב חורר ביריות - הנהג ניצל בנס

12 כדורים נורו ביום שלישי בערב לעבר תושב הר ברכה שעשה את דרכו מצומת תפוח לביתו. הרכב חורר, וההערכה היא שאם היה תינוק בכיסא שניצב במושב האחורי - הוא היה נורה בראשו. בדרך פלא הכדורים פספסו את הנהג, והנזק הפיזי הסתכם ברסיס קטן בגבו. השמשות הקדמית והאחורית פולחו ביריות, הדלתות, מכסה המנוע - הכל חורר. כך נראה נס.

פנינו אל התושב בבקשה שיתראיין, והוא סירב. והוא לא לבד. לפני חודשיים נסע אוטובוס ציבורי של חברת תנופה מאזור מגדלים לצומת תפוח כשנפתחה לעברו אש. הקליעים פילחו את כלי הרכב, שלא היה מוגן ירי, ופספסו את הנוסעים. לפני כשבועיים נסעה דבורה שטרית עם ארבעת ילדיה באותו הכביש בשעות הערב המאוחרות, ומחבלים שוב פתחו בירי. הקליעים פילחו את הרכב - ושוב פספסו את הנוסעים.

הביקורת נגד מערכת הביטחון והדרג המדיני מצד תושבי השומרון היא קשה ונוקבת. יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, דרש מהממשלה ומכוחות הביטחון לאחר הפיגוע ביום שלישי, בפעם המי־יודע־כמה, להחליף דיסקט ולפעול בשטח - ללא הועיל. "המצב הזה לא יכול להימשך", הוא אומר. "אזרחים ישראלים נמצאים תחת ירי בדרכם לביתם, בתוך רולטה רוסית שיש דרך לעצור אותה - להחזיר את המחסומים. היינו כפסע מעוד הלוויה, עוד משפחה שכולה. הממשלה הזו לא יכולה להמשיך לסמוך על הנס. אנחנו דורשים לעצור את האינתיפאדה השלישית שמשתוללת כאן".

גלנט מאשים

מנגד, שר הביטחון יואב גלנט טען אתמול מעל לבימת הכנסת כי צה"ל מבצע פעולות בשטח, והטיל את האחריות על המתיישבים. בתשובה לשאלה של ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), תושב יצהר בעצמו, שעבר ביום שלישי במקום הפיגוע שניות לאחר שהיריות נורו, מדוע צה"ל לא יוצא למבצע בצפון השומרון ופורס מחסומים - אמר גלנט: "השיקול כיצד להפעיל כוח מסור בידיו של המפקד הגזרתי, מסיבות ברורות - אם הוא יציב יותר מחסומים, לא יהיה לו כוח לבצע מעצרים מונעים. אם הוא יצטרך לפנות גורמים בלתי חוקיים מהצד הישראלי, שמקשים עליו ערב־ערב - לא יהיה לו את הכוח לבצע פעילות אחרת".

גלנט טען כי בחצי השנה האחרונה נתפסו כל המחבלים, "והם נמצאים בבית הקברות או בבית הכלא - למעט אלו מהפיגוע בחרמש, ועל זה עובדים כעת".

אמירותיו של גלנט התקבלו בזעם בקרב תושבי האזור. באחת מקבוצות הווטסאפ של השומרון כתבו: "לימדנו זכות על שר הביטחון שהוא סומך על הנס, ולכן לא מציב מחסומים ולא יוצא לפעילות צבאית נרחבת. מתברר שהמצב הרבה יותר חמור. החיים שלנו נמצאים בתחתית סדר העדיפויות שלו".