עשרות מיגוניות פוזרו בשנים האחרונות ברחבי הצפון - אלא שברשויות המקומיות לאורך הגבול הצפוני טוענים שמרביתן נמצאות מוזנחות בשטחים פתוחים - בעוד הן זקוקות למחסות בתוך היישובים. ראשי רשויות פנו לגורם בכיר בפיקוד העורף בנושא, אך נענו בתשובה: "אנחנו מציעים לאזרחים עם פערי מיגון למגן חדר ספציפי בביתם על ידי חברות שונות".
המצב הביטחוני המתוח בגבול הצפון מעלה מחדש את הצורך במיגון אפקטיבי מפני התקפת טילים. באירוע האחרון בפסח נורו במפתיע עשרות טילים לעבר יישובי הצפון. התוכנית הממשלתית למיגון יישובי הצפון, "מגן הצפון", שמטרתה לבנות ממ"דים בבתי תושבים ביישובים סמוכי גדר (במרחק של עד תשעה קילומטרים מהגבול), מתקדמת בעצלתיים וסובלת ממחסור חמור בתקציב.
השלב הראשון של התוכנית יצא לדרך בשנת 2020 ובמהלכו המדינה היתה אמורה למגן 21 יישובים. בסך הכל אמורים היו להתמגן 5,000 יישובים ברחבי הארץ בתוך שלוש שנים - אבל עד היום נמצאים בתהליכי בנייה כ־1,200 ממ"דים בלבד. יתרה מזו, שלוש שנים אחר כך, במארס השנה, החליטה הממשלה לבצע קיצוץ משמעותי בעלות התוכנית. בשל כך, ולאור העובדה שאין די ממ"דים ביישובים אלו, משרד הביטחון וצה"ל פיזרו מיגוניות בסמוך למקומות ציבורים. המיגוניות הוצבו בסמוך לגני משחקים, לבתי כנסת ובצמתים - ליד טרמפיאדות.
המיגוניות הן פתרון זול יותר מממ"ד ואפקטיבי כמעט באותה המידה עבור מי שנמצא בקרבתן. הן בנויות מבטון מזוין בטכנולוגיה מתקדמת ויכולות להכיל בין 15 ל־18 בני אדם בבת אחת. בשנים האחרונות הן הוכיחו את יעילותן בהצלת חיים בעיקר באזור הדרום.
אלא שבדיקת "ישראל היום" מעלה שרבות מהמיגוניות הללו, בעיקר בשטחים הפתוחים, עומדות מוזנחות ולא ניתן להשתמש בהן בחירום. רובן מכוסות עשבייה גבוהה, חלקן הונחו כשהפתחים שלהן מופנים צפונה - הכיוון שממנו ישוגרו הטילים, יש כאלה שנעולות ואחרות הפכו לתאי שירותים מאולתרים. בפועל המיגוניות הללו נותרו בשטח מבלי ששום גוף אחראי לתחזוקתן. גורמים בצה"ל טוענים כי השימוש של אותן מיגוניות הוא בעיקר לצרכים צבאיים.
מנהל אגף הביטחון במועצה האזורית מרום הגליל, גיא אייל, זועם על המדינה שמזניחה לדבריו את יישובי הצפון: "אנחנו מתחננים ליותר מיגוניות בתוך היישובים, אך במשרד הביטחון אומרים שזה לא הפתרון האולטימטיבי. בעיניי זה הפתרון ההגנתי הכי טוב בשכונה שאין בה ממ"ד קרוב, וכשהילדים נמצאים בגן המשחקים - וזמן ההתרעה הוא אפס. במשרד הביטחון אומרים לי 'בשעת חירום - נפזר מיגוניות'. מי יעשה את זה בזמן אמת?
"אני באמת לא מבין למה משרד הביטחון וצה"ל מפקירים את התושבים בגבול הצפון, ולא מספקים להם את המענה הראוי. מפוזרות סביבנו עשרות מיגוניות שזרוקות בשטח ללא שום תחזוקה - ושאף אחד לא באמת ישתמש בהן בזמן חירום. אנחנו, מנגד, נשמור על המיגוניות שיהיו זמינות וראויות לשימוש בזמן אירוע חירום".
החלופה של הקרן לידידות
אז בשעה שצה"ל אינו מספק מענה טוב דיו לתושבים בצפון, הקרן לידידות מפזרת מיגוניות מכספי תרומות ביישובים, תוך התחייבות של ראשי היישובים לשמור עליהן. קציני פיקוד העורף מעדכנים את הקרן היכן נדרשות מיגוניות, ובשנה האחרונה פוזרו ברחבי הצפון 28 כאלה. בדרום הארץ הוצבו מאות מיגוניות.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פיקוד העורף הוא רגולטור בתחום המיגון בהתאם לחוק ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף אינו מחויב בהצבת מיגוניות, אך עוסק בנושא זה כסיוע לרשויות המקומיות, בהתאם לתקציב שהוקצה לו. כמו כן, אינו אמון על תחזוקתן ועל ניקיונן של המיגוניות. ככלל, המיגוניות מוצבות במרחב הציבורי, ובמקומות שקיים בהם היתר תכנוני מתאים או בהתאם לקבוע בצו התכנון והבנייה בעניין הצבת מיגוניות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו