ההתיישבות היא כיפת הברזל של מרכז הארץ

לפני כשבוע הייתי בחתונה ביקב פסגות שבאזור התעשייה שער בנימין. זמן קצר מאוחר יותר התבצע ירי לעבר רכב של ישראלית באזור צומת תפוח. האורחים מתל אביב ומהמרכז מיהרו לשאול האם מדובר במקום קרוב, ותשובתי היתה פשוטה - המקום יותר קרוב לבית מגוריכם מאשר למקום שבו אנו נמצאים כעת.

התפיסה הזו היא שחייבת לעמוד בראש מעיינינו ככל שמדובר ביהודה ושומרון. גם אם אתם מתנגדים נחרצות למגורי ישראלים ביו"ש, מאמינים שמדובר בכיבוש של עם אחר ושאנו גורמים להם עוול בלתי נתפס, עליכם לדעת את האמת: לא מדובר באזור שנמצא מעבר להרי החושך, ואם לא יהיו ישראלים בחלק מהשטחים שבהם הם מתגוררים כעת - הסיכון הביטחוני יהיה על תושבי תל אביב ונתניה, פתח תקווה והרצליה. גם מקומות מרוחקים יותר, כדוגמת חיפה, יהיו בטווח טילים ויהיו לכם שניות מעטות להימלט לפני הפגיעה.

ב־12 השעות שחלפו בין יום ראשון בצהריים ליום שני בבוקר התרחשו שני אירועים משמעותיים בצפון השומרון. הראשון - ירי לעבר היישוב גן־נר שבגלבוע מכיוון ג'נין, והשני - העלאת מבנה והעתקת ישיבת חומש לאדמות מדינה. השניים קשורים בקשר הדוק, מכיוון ששניהם הינם קורבן להתנתקות מהאזור.

"עוטף עזה שני"

"אנחנו חוששים שנהפוך לעוטף עזה שני", אמרו תושבי גן־נר - והם צודקים: צה"ל עזב באופן מלא את אזור ג'נין במהלך ההתנתקות, ונכנס רק לטפל באיומים דחופים בו. נשקים וחומרי נפץ נמצאים שם בכמות גדולה, ובשבוע שעבר אף קיבלנו הדגמה לכך שהמחבלים מעוניינים ליצור ירי תלול מסלול באזור. גם אם הפעם מדובר בתצוגה תיאורטית בלבד, האיום מוחשי וקיים. ואל תטעו - הם רוצים בכך מאוד.

וזו הסיבה החשובה ביותר לכך שישיבת חומש נמצאת במקום. גנים, כדים ושא־נור ננטשו לחלוטין והם נמצאים באזור מאוים. בחומש, לעומת זאת, יש פלוגה שלמה שמגינה על האזור. בחורבות כדים התאמנו מחבלים חמושים שביקשו לצאת לפיגועים בעורף ישראל - בחומש הדבר בלתי אפשרי בגלל נוכחות ישראלית קבועה.

הטענה שעלתה על ידי גורמי ביטחון עלומי שם כאילו המבנה החדש שהוצב בחומש עלול לערער את היציבות באזור היא מופרכת. אולי יהיו הפרות סדר נקודתיות, אבל ג'נין ושכם כבר נמצאות בפיצוץ אדיר, בעימות חמוש ומסוכן מול לוחמים. אנשיהן מנסים באופן תדיר להוציא פיגועים קשים, ורק היכולות של השב"כ וצה"ל, בצירוף עם מזל טהור, גורמים לכך שהם נכשלים.

כשהתלמידים של ישיבת חומש מתעוררים, הם מביטים מערבה, היישר לארובות של תחנת הכוח בחדרה. המרחק האווירי הוא כ־30 ק"מ בלבד. מרחק זהה מחומש עד לכפר סבא ונתניה. עצם היותם שם מונע ממחבלים לעמוד בנקודה זו. עמידה על קצה ההר וצפייה לעבר תחנות הכוח גורמת לגוף להצטמרר. מה יקרה כשמחבלים יפתחו רצועת עזה שנייה מעמדת שליטה מול הנכנסים החשובים ביותר של מדינת ישראל? זה כבר קורה בג'נין, אף שאנחנו מכחישים זאת ועושים מאמצים להנמיך את הלהבות. אם נעזוב את עמדות הכוח שלנו ביו"ש - אין שום סיבה שזה לא יקרה בחורבות היישובים שניצבים מול מרכז הארץ.