יום ירושלים: מלאכת מחשבת של איזונים

כדי שהמצעד יעבור השנה בשלום נדרשת לא רק היערכות של המשטרה והשב"כ, אלה גם התנהגות נאותה מצד המשתתפים

כוחות הביטחון בבירה , אורן בן חקון
כוחות הביטחון בבירה.צילום: אורן בן חקון

הערבים צפויים לנסות לאתגר את ישראל ביום ירושלים. אין מועד ואין גורם מוסלמי שלא ניסה בחודשים האחרונים להתגרות בישראל ולבחון את נחישותה ותגובותיה. חיזבאללה בצפון; חמאס בדרום; מחבלים מארגונים תחת מיתוג משתנה ביו"ש בהשראת הסתה אסלאמיסטית עם כתובת איראנית או מקומית.

עברו־חלפו ימי הרמדאן, ובעוד שבועיים וחצי יחול יום ירושלים. בלוח הערבי זהו יום הנכסה, או יום התבוסה כפי שמתרגמים לעברית. ישראל הפכה את זה ליום שחרור ירושלים, והמאבק הערבי הוא כבר לא על הכבוד שנרמס בתשכ"ז אלא ממוקד בניסיון להצית אש בלב הארץ.

לפני שנתיים ריבוי ימים כאלה ופעילות פרובוקטיבית בשייח ג'ראח הציתו את מבצע "שומר החומות" עם כל התוצאות החמורות בערים כמו לוד, עכו, יפו ועוד.

ישראל מתקרבת לתאריך הקבוע הזה בתחושה של רגיעה יחסית בתחום הביטחוני. הטיפול ביום ירושלים, שבמרכזו מצעד הדגלים, הוא מלאכת מחשבת של איזונים. התרעות מקדימות ואזהרות מלוות איומים והתניות הם חלק מאסטרטגיית הטרור.

חיילי צה"ל מול הגדר, צילום: אי.אף.פי

המתח המתעצם בתקופה שלפני, בעידוד התקשורת, פועל כמלחמת עצבים, והוא מועיל לארגוני הטרור לא פחות מהאלימות בפועל, אם תתרחש ביום ירושלים. ככל שמתחם הר הבית יהיה פחות בתמונה, כך סביר שמצעד הדגלים יעבור בשלום.

הממשלה, ובכך הממשלה הנוכחית אינה שונה מממשלות עבר, לא יכולה לוותר על האירוע שהפך למוקד הלאומי הפוליטי של יום ירושלים - מצעד הדגלים. אם בעבר מרכז הכובד של היום היה בגבעת התחמושת, שם נפלו ב־1967 36 לוחמי צנחנים במערכה לשחרור העיר, כבר לא מעט שנים שהמוקד עבר לכותל ולמצעד העובר ברובע המוסלמי.

חלוקת ירושלים כבר לא עומדת על הפרק. מתברר שהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים סגרה את הנושא, וזאת למרות שבוושינגטון מכהן כיום ממשל שמאלני שאיננו ידידותי ביותר לישראל. כדי שהיום הזה יעבור השנה בשלום לא נדרשת רק היערכות ביטחונית מתאימה, שאותה המשטרה והשב"כ יודעים לבצע היטב, אלא נדרשת גם התנהגות נאותה של משתתפי מצעד הדגלים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (ארכיון), צילום: יואב דודקביץ

ממשלה שבה בן גביר הוא השר לביטחון הפנים לא תוכל לוותר בשום גזרה בירושלים, אך דווקא בן גביר יוכל לדרוש ממשתתפי המצעד לנהוג ביחס מכבד כלפי האזרחים הפלשתינים בירושלים. צריך לראות אותם כאזרחי ישראל בפועל, גם אם לא על הנייר. סביר שעצם הרצון של הפלשתינים לאתגר את בן גביר ולהפגין שהם לא מפחדים, יגרום לחיכוכים.

כך שאם היועצת גלי בהרב־מיארה ואם מארגני מהומות הכבישים לא יתעקשו לעשות בעיות, ואם השמש תחייך, אפשר יהיה לעשות פרפראזה על מילות הלוחם מירושלים - בסך הכל אנחנו רוצים לחזור הביתה בשלום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר