ההודעה על תפיסת המחבל בן ה-15 שביצע אתמול את פיגוע הירי בירושלים, שבו נפצעו בנס באורח בינוני בלבד שני ישראלים, היא בשורה טובה. אך התמונה המלאה, על פרטיה, מטרידה ביותר. מתברר כי מחבל, שייתכן שנשא נשק חם, יצא משכם עד לירושלים, ביצע פיגוע ירי, שרק בגלל מעצור ברובה מאולתר לא הסתיים באופן קטלני יותר, ולאחר מכן חזר כל הדרך לביתו שבשכם.
זה זמן רב מתריעים תושבי יו"ש על כך שהדרכים פרוצות בפני מחבלים. הפיגוע בבקעת הירדן והפיגוע הנוכחי מוכיחים את מידת הצדק בדבריהם. 200 קילומטרים שלמים עשה המחבל משכם לזירת הפיגוע ובחזרה, וזאת מבלי שכוחות הביטחון הצליחו לעלות עליו ולתפוס אותו. חמור מכך, לאחר הפיגוע עשה המחבל את דרכו חזרה, דרך מחסומים שהוצבו ביהודה ושומרון, וזאת אף שתמונתו התפרסמה בתוך זמן קצר ברשתות החברתיות.
מלאכת מניעת הטרור אינה פשוטה, וכלל לא מובן מאליו שהמחבל נתפס לאחר יממה, אך מצופה היה שלא יצליח לחזור לביתו בקלות שבה עשה זאת. אם מחבל עם דם על הידיים הצליח לעבור את כל הצד הצפוני של יהודה ושומרון, מה יעשו מחבלים שטרם זוהו? אם הוצבו מחסומים - הם לא היו מספיק יעילים, ויש צורך להציב מחסומים יעילים יותר, גם אם השגרה הפלשתינית האזרחית תיפגע. חיי אדם יותר חשובים, ההרתעה גם היא יותר חשובה.
המערב הפרוע ביו"ש
ההרגשה ביהודה ושומרון בימים אלו היא כמו במערב הפרוע. מחבלים עושים ככל העולה על רוחם, בעוד צה"ל מנסה לא לדרוך על ביצים. העובדה שצה"ל פעל בג'נין בשלישי בצהריים על מנת לעצור פצצות מתקתקות, לאחר זמן רב, אינה דבר של מה בכך, אך גם לא מובן מדוע זה לא נעשה לאחרונה. האם הרמדאן מיתן מחבלים וגרם לכך שהכוונה לבצע פיגועים נמוגה בדרך פלא?
בהר חברון סוערות הרוחות לאחר שהתברר כי פלשתינים מתכננים קבלת פנים חגיגית לאסיר משוחרר בביתו בכפר בני נעים, שבה ייתכן ויישמע ירי במרחב. העובדה שאנו מקבלים ירי כזה בסובלנות היא תקלה. אם מישהו מכוון לראשך אקדח, אתה לא מחכה שהוא יירה אלא מנטרל את האיום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו