אויבי ישראל הגבירו את התיאום ביניהם - והכינו את הקרקע להסלמה

ישראל מוצאת את עצמה בעיצומו של חג הפסח בדילמה ביטחונית מורכבת: כיצד להגיב להסלמה היזומה בצפון ובעזה מבלי להתדרדר למלחמה רב-חזיתית לא רצויה.

על-פניו נראה כי שני האירועים - הירי שבוצע ביממה החולפת לעוטף עזה, והירי שבוצע היום בצהריים לגליל המערבי - היו מתואמים. נראה שחמאס אחראי לשניהם, גם אם לא במישרין אלא באמצעות בני-חסות כאלה ואחרים. בישראל סבורים כי הדבר קשור לאירועי הימים האחרונים בהר הבית, ולניסיונו של החמאס לקחת עליהם בעלות, בדיוק כפי שעשה לפני שנתיים כאשר ירי הרקטות שביצע לירושלים הוביל למבצע שומר החומות.

בשני המקרים נמנעה ישראל מנפגעים בזכות אחוזי היירוט המרשימים של כיפת ברזל (מעל 90 אחוז), ובזכות אחריות אזרחית של התושבים שנשמעו להוראות פיקוד העורף. המשמעת הזאת היא קריטית לא רק להצלת חיים, אלא גם לשימור שיקול הדעת בקבלת ההחלטות על תגובה: נפגעים מייצרים לחץ ציבורי על הממשלה, ועלולים לדחוק בה לפעילות לא שקולה.

דילמה מורכבת

גם בלי נפגעים, הדילמה הישראלית מורכבת. הירי במהלך החג היה קריאת תיגר מחוצפת ומסוכנת, שלא יכולה להישאר בלי תגובה. אם ישראל תימנע מתגובה או תבחר להגיב מינורית, היא תאותת לכל הגורמים העונים באזור - איראן בראשם - שהיא חלשה, והם עלולים לנסות לאתגר אותה עוד כבר הזמן הקרוב. מאידך, תגובה קשה מדי עלולה להתדרדר במהירות להסלמה רב-זירתית חמורה לא רק בעזה, אלא גם ביו"ש, במזרח ירושלים ובלבנון (חיזבאללה כבר הזהיר שתקיפת-תגובה בלבנון תוביל לשיגור רקטות לחיפה), ואולי גם בקרב ערביי ישראל.

הדברים מקבלים משנה תוקף בימי החג - היהודי והמוסלמי. מאות אלפי ישראלים נמצאים כעת בחופשות, המלונות והצימרים בצפון בתפוסה מלאה, ושיקולי החג והכלכלה תמיד תפסו מקום מרכזי בקבלת ההחלטות הישראלית. מהצד המוסלמי אנחנו בעיצומו של חודש הרמדאן, עם תפילות יום השישי מחר, שיתקיימו אחרי כמה ימים סוערים בהר שבמהלכם התעמתה המשטרה עם צעירים פלשתינים.

אפשר להניח שישראל תחפש דרך להגיב ולהעביר מסר מבלי להוביל להסלמה, אבל חובה להודות שהמשימה הזאת מורכבת כעת מאי-פעם בעבר: כפי שנחשף השבוע ב"ישראל היום",חטיבת המחקר באמ"ן התריעה באחרונה בפני הדרג המדיני כי ההרתעה הישראלית נשחקה משמעותית בחודשים האחרונים, על-רקע החקיקה המשפטית והשלכותיה - מהשבר החברתי ועד לפגיעה המסוכנת ביחסי ישראל-ארה"ב (וברקע גם התרחקות מהמדינות המתונות באיזור). אויבי ישראל מזהים זאת, והגבירו בשבועות האחרונים את התיאום ביניהם במה שנראה היה כמו הכנה להסלמה, שנראה כי היא מתרחשת כעת.

הדרך להתמודד עם הסיטואציה הסבוכה והרת-הסכנות הזאת היא לחזור ליסודות: לנהל מדיניות ביטחונית שקולה, ולהותיר את הצעקנים וחסרי האחריות מבין שרי הממשלה מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות, משום שהם עלולים לדרדר עוד את המצב. נכון שמדובר בגורמים שהבטיחו הרים וגבעות כשהיו באופוזיציה ושהותם בממשלה בחודשים האחרונים רק תרמה לדרדור המצב, אבל הימים האלה אינם ימי חשבון אלא ימי פתרון, ולכן טוב יעשה ראש הממשלה אם יסנן את רעשי הרקע האלה ויעסוק בעיקר.

כחלק מכך, עליו לאחד כעת מידית את הציבור הישראלי שעלול לעמוד במבחנים לא פשוטים בתקופה הקרובה, ולמצוא דרך לחצוב מסילות מחודשות ללבו של הממשל האמריקני, משום שישראל עלולה להידרש לו לטובת סיוע ביטחוני ומטרייה מדינית אם המצב יתדרדר עוד. ייתכן שהדבר ידרוש את ביטול החקיקה המשפטית, אבל זה מחיר שממשלת ישראל צריכה לשלם מיד, ובהתנדבות, כדי שתוכל להפנות את עיקר המאמץ והקשב למשימה החשובה והעיקרית כעת - החזרת הביטחון ושיקום ההרתעה, בטרם המצב יתדרדר עוד.