"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דקה אחר דקה: כך הפייק ניוז הטריף מדינה שלמה

הפרשה הביטחונית בצפון הצליחה להחסיר פעימה מלא מעט אזרחים • פרסומי הכזב שעברו בלחיצת כפתור, העלו את מפלס הלחץ ויצרו ציפייה מהפרשה חסרת תקדים בהיקפה

,עודכן
0השמעה
כוחות בגבול לבנון (ארכיון) // צילום ארכיון: אייל מרגולין, ג'יני

קצת יותר מ-48 שעות של שמועות שהסתובבו ברשתות החברתיות ואפליקציות העברות המסרים, גרמו להיסטריה, פאניקה ובעיקר דיס-אינפורמציה.

במשך יותר מיומיים בולמת הצנזורה הצבאית מאמצעי התקשורת את פרסום פרטי פרשת חדירת המחבל מלבנון והנחת המטען בצומת מגידו, אולם ניכר כי הנזק עלה על התועלת. בתקופה בה המידע זורם בקצב מסחרר החל דווקא ה"פייק-ניוז" להסתובב ולחרוך את הרשתות החברתיות.

גבול לבנון,צילום: אייל מרגולין/ג'יני

אור ליום רביעי, נראה כי הפרשה לקראת פרסום, ניכר כי דווקא במערכת הביטחון הבינו כי הפרשה כבר מאחוריהם אולם דווקא הדרג המדיני היה זה שעמד על הרגליים האחוריות ובלם עוד ועוד את פרסום הפרשה.

פרסומי הכזב שעברו בלחיצת כפתור, לעיתים אף בצירוף ויזואליה ישנה חתומה בכיתוב בשפה הערבית, העלו את מפלס הלחץ ויצרו ציפייה מפרשה ביטחונית חסרת תקדים בהיקפה. היצירתיות של מפיצי הודעות השקר והכזב מציתה כל דמיון, המובילות ביניהן סיפרו על חולייה חמושה בנשק "חסר תקדים" שחדרו דרך מנהרה, על חיילים חטופים, ומחבלים ששכרו דירת מסתור בעיר גדולה בצפון הארץ.

גבול ישראל לבנון (ארכיון),צילום: אייל מרגולין/ג'יני

אין לזלזל בחשיבות המקרה והמבוכה שנגרמה למערכת הביטחון בעקבות הפרשה, אולם בשנת 2023 בלימה של מידע לזמן רב כל כך על ידי הצנזורה הצבאית (שכפופה לשר הביטחון) יצרה במקרה הנ"ל בהלה חמורה יותר ממה שיצרה הפרשה עצמה.

אזרחי ישראל ניזונו מדיווחים ברשתות החברתיות שהוזנו על ידיד רסיסי מידע, תורגמו לשפות זרות, חצו את הגבול ודווחו בחזרה בישראל כאשר הן נראות כמו פרטים מוכמנים מאירוע שהביך את המערכת הביטחונית הישראלית. אין ספק כי מערכת הביטחון זקוקה גם היא למרחב פעולה תחת מעטה של שקט תקשורתי כדי להגן על גבולות מדינת ישראל ואזרחי ישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר