ישראל מאבדת שליטה על מעגל ההסלמה

הפיגועים המזוויעים שגדעו את חייהם של יגל והלל יניב ז"ל ושל אילן גנלס ז"ל גורמים לרגשות זעם. בני העוולה שיצאו למסע הרצח הזה ישלמו את המחיר - הם ושולחיהם. 

נוגעים ללב דבריה של אמם של יגל והלל ז"ל, ששעה קלה לאחר ששכלה שניים מבניה, ביקשה להעביר מסר ברוח של אחדות העם. ניתן ללמוד משהו על ערכיה של המשפחה הזאת גם מההחלטה לתרום את איבריהם של יקיריהם כדי להציל נפשות בישראל.

רגשות הזעם טבעיים ומובנים, אבל פעולות נקם של מיליציות עצמאיות ממש לא. לא חוקי, לא לגיטימי, לא יהודי, לא ציוני, לא ישראלי. מדינת ישראל היא מדינת חוק, הדרג שמנחה על הפעלת כוח הוא הדרג המדיני, והגורם היחיד שרשאי להפעילו הוא צה"ל ומערכת הביטחון.

מה שנעשה בחווארה הוא פרעות ששמו במוקד אוכלוסייה בלתי מעורבת, ומי שאחראים למעשים האלו לא רק ראויים לכל גינוי, אלא גם צריכים להיעצר ולהיחקר - ובהקדם.

מעבר לנזק הבינלאומי האדיר שבאירועים האלו (ארה"ב כבר מבקשת הבהרות) ומעבר לעובדה, שכאמור, אין בינם לבין הערכים שלנו כחברה דבר וחצי דבר - אותם אנשים פוגעים ביכולת של צה"ל לרדוף אחרי מי שבאמת צריך לרדוף אחריו. המחבל הארור שביצע את הרצח וכל מי שאולי סייע לו. במקום שכוחות הביטחון יהיו ממוקדים בלכידת הרוצח, הם עסוקים בהתמודדות עם אזרחי ישראל, בניסיון לשמור על חוק וסדר מול קבוצת הקיצונים האלימה הזאת.

הציפייה ממנהיגי הציבור כולם היא לדבר בקול אחיד, ברור, שלא משתמע לשתי פנים ולהבהרות. יש למנוע מצב שבו "רוח המפקד" תאפשר, אפילו בקריצת עין, לגיטימציה לאלימות כזו. ראוי שהאירוע בחווארה יילמד. את הלקחים צריך להפיק גם ברמה הטקטית של הזרמת כוחות וגם ברמה המדינית, אנו במצב חדש.

ברמה האסטרטגית, ישראל מאבדת את השליטה על מעגל ההסלמה. מעגל זדוני זה - שבו סיכול ישראלי מוביל לגל נקם פלשתיני ביהודה ושומרון ומעזה, וחוזר חלילה - לא נשבר.

ממשלת ישראל חייבת לפעול בדחיפות להשבת הסדר והיציבות - אנו מדינה ריבונית שמפעילה כוח על פי חוק ובהתאם לסמכויות. יש להמשיך בפעולות הסיכול היזומות, כדי לפגוע במחבלים, לעצור אותם ולשבש את תוכניותיהם. אך לצד זאת, לשקול באופן מדויק ומקצועי, ועל סמך מודיעין, את התועלת המבצעית של כל פעולה בלב השטח הפלשתיני ובאור יום למול הנזק האגבי שהיא מייצרת.

אין לי ספק שהרמטכ"ל וראש הממשלה שקיבלו את ההחלטה על המבצע האחרון בשכם הבינו את המשמעויות והביאו בחשבון גם את תסריטי התגובה. המטרה כנראה היתה ראויה מספיק כדי לצאת לפעולה הזאת בנקודת הזמן הספציפית. אך הבחינה הביקורתית הזאת צריכה להתבצע כל העת.

למרות האירועים שקצת השכיחו אותה, הוועידה בעקבה חשובה ביותר. תמורת מחיר נמוך מאוד שמדינת ישראל כבר שילמה לפני יותר משבוע (בימים שלפני ההצבעה שבוטלה במועצת הביטחון של האו"ם) קיבלנו כמה דברים חשובים מאוד.

ראשית, המעורבות הירדנית. מעורבות זו חשובה מאוד בהקשר הר הבית והמאמצים להרגיע את ירושלים לקראת רמדאן. שנית, שיח ישיר שמחזק את ההנהגה הפלשתינית המתונה הסובבת את אבו מאזן.

זהו מהלך חשוב בואכה חוסר היציבות הצפוי ביום שאחרי אבו מאזן. חיזוקם אולי יאפשר גשר מעבר לימים הסוערים הצפויים לנו עם חילופי הדורות ברש"פ. ולגבי הרשות, ראוי לציין כי מול האלטרנטיבה של קריסת הרשות הפלשתינית ואנרכיה אלימה, חיזוק הרשות משרת את האינטרס הישראלי.

שלישית, חידוש התיאום הביטחוני - זהו מהלך שיקטין את החיכוך מול האוכלוסייה הפלשתינית, ובכך יסייע בהפרדת אוכלוסייה מטרור. פעולת כוחות הביטחון הפלשתיניים מגדילה את המשילות, את החוק והסדר בשטחי הרש"פ, ובמידה מסוימת היא מפחיתה את העומס על כוחותינו.

מעל לכל, על ממשלת ישראל לעשות סדר בתעדוף הנושאים הבוערים. עליה לפעול להורדת המתח הפנימי בחברה הישראלית ולפעול לאי־העמקת הקיטוב העמוק, שרק הולך ומתרחב.

חוסנה של החברה הישראלית הוא רכיב יסוד קריטי בבואה של ישראל להתמודד עם הצפוי לה בחודשים הקרובים בהקשרי הביטחון הלאומי. הנושאים הבוערים אינם קופאים במקום: איראן ממשיכה להעשיר אורניום, אנו בדרך להמשך אלימות בזירה הפלשתינית, ואנו יכולים לעשות עוד הרבה דברים בהרחבת הנורמליזציה. אך העיסוק ההרסני הפנימי בהסתערות חסרת המעצורים להחלשת הרשות השופטת, נוכח כל הביקורת, ללא שום האטה, מונע מאיתנו מיקוד נדרש זה.

הנושא הזה, וכך גם נושאים אסטרטגיים אחרים, יעמדו במרכז השיח שיתקיים היום במסגרת הכנס הבינלאומי השנתי של ה־INSS. שר הביטחון, שרת המודיעין, ראש המל"ל ובכירים ממערכות הביטחון, בישראל ובחו"ל, ישתתפו בשיח פתוח, שכולי תקווה שיציג תובנות להתמודדות עם התקופה הנפיצה שבה אנו מצויים.

הכותב הוא אלוף (מיל'), מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, לשעבר ראש אמ"ן.