שמונה חודשים חלפו מאז ההסלמה ביהודה ושומרון ומבצע "שובר גלים", והתחזית של מערכת הביטחון לעתיד הנראה לעין קודרת למדי. השטח אלים מאוד, מספר ההרוגים הפלשתינים גבוה ועומד על 134 מתחילת השנה (בהשוואה ל-76 בשנה שקדמה לה), השימוש בנשק חם גובר והרשות הפלשתינית ממשיכה לאבד את משילותה.
במערכת הביטחון מודאגים מהתארגנויות מקומיות של "פורעים מקומיים" בערים השונות בגדה המערבית שינסו לחקות את "גוב האריות", ומצביעים גם על עלייה משמעותית במספר אירועי הפשיעה הלאומנית של יהודים נגד פלשתינים, ונגד כוחות הביטחון הישראליים.
התחזית הזו של פיקוד המרכז מגיעה לאחר שדווקא בשבועות האחרונים, לפני הפיגוע באריאל, הנתונים הצביעו על ירידה במספר הפיגועים ובמספר ההתרעות. אלא שבשבוע אחד בלבד המצב התהפך, כאשר מחבל ביצע פיגוע קטלני באריאל, שני פיצוצים הרעידו את ירושלים, פלשתינים ניסו להציב מכונית תופת סמוך לפילבוקס צה"לי, ונרשמה התנגשות בין מתיישבים בחברון לבין פלשתינים וכוחות הביטחון.
בסך הכל, עד כה בשנת 2022 (שטרם הסתיימה) נרשמו 281 פיגועי טרור בהשוואה ל-91 בשנה שעברה, 31 אזרחים וחיילים נהרגו (מהם 23 אזרחים ו-8 אנשי כוחות הביטחון), ובוצעו 3,382 אירועי "טרור עממי" לעבר אזרחים.
הריסות בתי מחבלים בשנת 2022 // דובר צה"ל
המגמה המטרידה ביותר היא כידוע עלייה חדה באירועי הטרור בצפון השומרון, בדגש על ג'נין ושכם. במהלך השנה האחרונה ביצע צה"ל כ-3,000 מעצרים ביהודה ושומרון, מהם יותר מ-55 מעצרים מיוחדים, ובסך הכל נעצרו כ-2,500 חשודים. על פי הערכת אמ"ן, סוכלו יותר מ-500 פיגועים, ונתפסו כ-250 כלי נשק בלתי חוקיים.
בצה"ל מדווחים על מלחמה באמצעי הלחימה ברשות, שכוללת גם סיכול הברחות מירדן, וכתוצאה מהפעולות הללו עלה משמעותית מחירון אמצעי הלחימה ביהודה ושומרון, כאשר כיום מחיר M-16 באיו"ש עומד על כ-90 אלף שקלים, ואקדח יכול להימכר ב-60 אלף שקלים.
קרב הירושה בעיצומו
חוסר האופטימיות במערכת הביטחון לגבי העתיד נובע מהתלכדות כמה גורמים שמשפיעים על רמת אלימות גבוהה בשטח, וחוסר יכולת או רצון של הרשות הפלשתינית להשליט סדר בשטחה. במערכת הביטחון מצביעים כבר תקופה ארוכה על חוסר המשילות של הרשות הפלשתינית, ומדגישים כי "היום שאחרי אבו-מאזן" כבר כאן.
מתוך הבנה שימיו של אבו מאזן ספורים, קרב הירושה ברשות בעיצומו, החברה וההנהגה הפלשתינית מתחלקת למחנות, והמנגנונים אינם מעזים לפעול נגד בני עמם (אלא אם מדובר בג'יהאד האסלאמי או חמאס). זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמנגנונים נמנעים ככלל מלהפעיל את מרותם נגד חבורות טרור מקומיות, כמו "גוב האריות", שגם הייתה מזוהה עם הפתח.
במקביל, בצבא מזהים מאמצים ניכרים של חמאס והג'יהאד האסלאמי להבעיר את השטח, כאשר בניגוד לעבר, שני הארגונים הללו מעוניינים להשתמש ב"פרילנסרים" שיבצעו פעילויות טרור ויבעירו את השטח במימונם, ואינם שמים דגש על יציאת מפגעים משורותיהם בלבד.
בחכמה שבדיעבד, במערכת הביטחון מציינים שחצי השנה שבמהלכה הכריזה הרשות הפלשתינית על הפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל אפשרה לחמאס ולג'יהאד האסלאמי להתארגן בשטח, ועובדה זו משפיעה על המצב הביטחוני עד היום. נציין, רק שבזמן אמת במערכת הביטחון לא הבינו זאת.
פיגוע דיפלומטי
כיום, במערכת הביטחון מציינים כי שיתוף הפעולה עם הרשות בכל הנוגע לפגיעה בשני ארגוני הטרור הללו הוא מצוין, אך הרשות פועלת נגד ישראל בזירה הבינלאומית ועושה לישראל "פיגועים" דיפלומטיים גדולים, שמוגדרים כפיגועים אסטרטגיים. ואם לא די בכך, במערכת הביטחון מזהים מגמה מדאיגה שבמסגרתה נרשמת "זליגה" של אנשי מנגנונים לפעילות חבלנית נגד ישראל. עדיין לא מדובר בתופעה רחבה, אך בהחלט כזו שיש לשים לב אליה.
"נקודת האור" העיקרית מבחינת מערכת הביטחון היא שהפלשתינים אינם יוצאים בהמוניהם לרחובות, ואפילו בזמן שישראל כיתרה את שכם במשך 21 ימים לא נרשמו הפרות סדר חריגות נגד כוחות הביטחון. בצה"ל מסבירים זאת, בין היתר, בכך שגם בציבור הפלשתיני הבינו שיש בשכם התארגנות מקומית בשם "גוב האריות" שמישהו צריך לטפל בה.
אלא שייתכן שהאינתיפאדה בשנת 2022 אינה דומה לאינתיפאדה של 2002 או של 1987, וכיום המחאה החברתית מתקיימת בעיקר הרשתות החברתיות, כאשר ה"ציבור" הבעייתי שאתו נדרשת מערכת הביטחון להתמודד הוא חמושים מקומיים שאוחזים בנשק. אם ישראל תצטרך להתמודד עם 150-200 חמושים כאלה בכל אחת מהערים הפלשתיניות כלל לא בטוח שהאירועים ייחשבו לחמורים פחות מאלו של לפני 20 שנה. כבר כעת במערכת הביטחון מזהים ניסיונות להקים ארגונים במתווה דומה ל"גוב האריות" באזורים שונים בגדה המערבית, ועוקבים אחר התופעה בדאגה.
"תג מחיר"
אם לא די בכך, בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במספר אירועי "תג מחיר" שהסתכמו עד כה בלא פחות מ-838 אירועים מאז תחילת השנה. לשם השוואה, בשנת 2021 נרשמו 446 אירועי פשיעה לאומנית, וב-2020 353. במסגרת אותם אירועים, לאחר כל פיגוע, יוצאים אזרחים ישראלים שמוגדרים בפיקוד מרכז כ"אנשים רגילים", קרי לא נוער גבעות קיצוני, ומשליכים אבנים לעבר כלי רכב פלשתינים. יחד עם זאת, בצה"ל מציינים כי למרות העלייה במספר האירועים, חלה ירידה דרמטית באירועים שמוגדרים "קשים" וזאת הודות למעצרים וכתבי אישום נגד אישים ספציפיים.
תיעוד: חייל גבעתי מכה פעיל שמאל // צילום: עיסא עמרו וטל שגיא
בפיקוד המרכז מגדירים את האירועים האחרונים בגדוד "צבר" בחברון, שבמסגרתם התעמת חייל עם מפגינת שמאל, וחייל אחר שיגר ססמאות פוליטיות למצלמה, כחמורים ביותר, ומודים כי צריך היה למצוא דרך למנוע אותם מראש. בעקבות האירועים, בצבא מקיימים תחקיר מעמיק שמטרתו בין היתר לבדוק אילו כלים ניתן עוד לתת למפקדי ולחיילים כדי להתמודד עם סיטואציות מהסוג הזה, מלבד ההכנות המנטליות שהם עוברים.
פגיעה באימוני לחימה
הבעיה מחריפה כשמבינים שצה"ל משקיע סדר כוחות גדול מאוד בגדה המערבית, באופן שפוגע באימוני הכוחות הסדירים לקראת מלחמה עתידית בגזרות אחרות, שהאיום בהן גבוה יותר. מספר הגדודים שמחזיק צה"ל בגדה המערבית גדל בשנה האחרונה מ-13 ל-25, ומספר גדודי המילואים שהוקפצו לגיזרה עלה גם הוא באופן משמעותי.
לאור הצורך בהגדלה ניכרת בסדר כוחות המילואים לטובת בט"ש באיו"ש, בצבא נדרשו לפנות לוועדת חוץ וביטחון על מנת שתאשר גיוס חריג נוסף של אנשי מילואים לתעסוקה מבצעית, שכן על פי חוק ניתן לזמנם לתעסוקה אחת בשלוש שנים.
לא מעט מהכוחות הרבים שמתגברים את יהודה ושומרון מושקעים במרחב התפר, ואין ספק שההשקעה מניבה תוצאות. אם בעבר דובר על כ-40 אלף שב"חים בישראל מידי יום, היום ההערכה היא שיש בישראל כ-15,000 שב"חים "בלבד", שחלקם פשוט לא שבים לביתם תקופה ארוכה. ההערכה היא שמידי יום כ-1,500 פלשתינים עדיין מצליחים להסתנן לישראל.
במקביל, הודות לניסיון לסגור את מרחב התפר, במערכת הביטחון מדווחים על עלייה של כמעט 50% במספר הפלשתינים שעברו השנה במעברים המוסדרים לישראל, ואם בשנת 2021 נרשמו 2,031,901 מעברים לישראל, הרי שכעת המספר מתקרב ל-3 מיליון. הדבר יוצר עומס רב, ובמערכת הביטחון מתכוונים להשקיע בתשתיות התומכות כדי לשפר את המענה בנושא.
בתוך כך, כחלק מלקחי הפיגוע באריאל והתנהלותו של המאבטח, שבמקום לחתור למגע עם המחבל ניגש לעזור לחברו הפצוע ובכך לא מנע את המשך מסע הרצח הקטלני, בפיקוד המרכז הפיצו לראשי הרשויות המקומיות טיוטה להתייחסות בנוגע לכשירות הנדרשת ממאבטחים שבהם יש פועלים פלשתינים להתיישבות.
לפי נתונים שפורסמו היום ב"ישראל היום", עד כה בשנת 2022 בוצעו 3,382 אירועי "טרור עממי" נגד אזרחים ביו"ש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו