"התעוזה האיראנית תקבל בוסט - נתניהו יהיה שקול ולא יתקוף": גנץ החל להיפרד מתפקידו

שר הביטחון ערך שיחת פרידה עם הכתבים הצבאיים בקרייה • גנץ הכחיש קיום שיחות עם הנשיא הרצוג על הקמת ממשלת אחדות, הסביר את הקושי לסייע לאוקראינה והביע דאגה לגבי מצב הביטחוני ביו"ש • "מקווה שלא נראה רף אלימות גבוה משראינו עד כה שיתחיל בירושלים, ויקרין לאיו"ש, עזה ואולי גם לזירה הצפונית"

פרטים נוספים בעניין אפשר לפנות לבני גנץ, צילום: גדעון מרקוביץ

"לישראל יש יכולת לפעול באיראן, ואנחנו מחויבים להמשיך ולחזק אותה. יש לנו מוכנות, יכולות פיתוח, תהליכים ארוכי טווח שאנחנו מנהלים, ולא נרחיב. צריך להכין את האפשרות הזו וצריך יהיה גם לשקול טוב מאוד את הנושא לפני ביצוע". כך אמר אתמול (שלישי) שר הביטחון, בני גנץ, בשיחת פרידה מתא הכתבים הצבאיים בבסיס הקריה בתל-אביב.

בתגובה לשאלת "ישראל היום" בנוגע לדבריו של ח"כ צחי הנגבי על כך שנתניהו יקדם תקיפה באיראן בקדנציה הקרובה, אמר גנץ: "בפעם האחרונה שצה"ל היה ברמת המוכנות הגבוהה אני הייתי רמטכ"ל. כמו שפורסם – הוחלט על-ידי אותו ראש ממשלה שצפוי להיכנס לתפקיד – שלא לעשות זאת. אני חושב שבהקשר הזה נתניהו יהיה שקול". 

""בפעם האחרונה שצה"ל היה ברמת המוכנות הגבוהה אני הייתי רמטכ"ל, אותו ראש ממשלה החליט שלא לתקוף". גנץ ונתניהו (ארכיון), צילום: דודי ועקנין

בדבריו ציין גנץ עוד כי הוא צופה שה"תעוזה האיראנית תקבל בוסט כתוצאה מהקשרים עם רוסיה והמאבק בין המעצמות. תהיה לכך השפעה על האיזור כולו. התחרות מול איראן היא על כל הספקטרום – טכנולוגיה, אקדמיה, מלחמת האש, חלל, העברת אמל"ח לארגוני הטרור. יש לנו הצלחות משמעותיות בזירה הצפונית".

גנץ, מקיים בימים אלה מפגשי פרידה ממערכת הביטחון כולה, מתוך הבנה שימיו במשרד הביטחון ספורים. השר היוצא הכחיש את הדיווחים לפיהם הנשיא הרצוג פנה אליו בבקשה להצטרף לממשלת נתניהו המסתמנת. "הנשיא הרצוג לא הציע לי להיכנס לממשלה עם נתניהו. היתה לי פגישה איתו, ולא דנו בזה כך שאני לא יודע מאיפה הנושא הזה עלה", פסק.

גנץ יסיים תקופה של כשנתיים וחצי במשרד הביטחון, שבמהלכן החליט על העברת קריית המודיעין לנגב, הקים מפקדה משימתית לניהול הקורונה, חיזק את הקשר עם האמריקאים, החליט על הענקת אות המערכה לתקופת הלחימה של צה"ל בלבנון, אישר רכש מסוקים ומטוסי קרב לחיל האוויר, קידם את רפורמת "נפש אחת", השיק את תכנית "מגן הצפון", חיזק מאוד את קשריה של ישראל עם מדינות באזור כמו בחריין, מרוקו וטורקיה שבה ביקר ימים ספורים לפני הבחירות, ועוד.

טקס החלפת השרים לפני כשנתיים. כניסתו של גנץ לתפקיד במקומו של נפתלי בנט, צילום: עודד קרני / לע"מ

"צריך לעשות כל מה שניתן כדי לשמר ולהרחיב את הארכיטקטורה האזורית – גם מול איראן אבל לא רק", אמר אתמול גנץ בשיחת הסיכום עם הכתבים. "היו במערכת הביטחון מעל 200 מפגשים עם נציגי מדינות שונות וקצינים שונים מאז הסכמי אברהם. לי בעצמי היו עשרות שיחות ומפגשים מול שחקנים באזור, ומאות שיחות מול שחקנים בעולם. כשמתקשרים אחד עם השני יש יכולת להכיר, לשתף יכולות, ולהגיע עד רמה של תרגילים משותפים, שיתוף מודיעיני ונושאים נוספים.

בתגובה לשאלה אם ישראל יכולה לסייע לאוקראינה מעבר למה שהיא כבר מסייעת, ציין: "ההיקף של הייצור שלנו נמוך מהצורך בייצוא – אין לנו בסיס ייצור מספיק גדול בשביל זה. בהקשר האוקראיני, ברור שגם אם יוחלט לשנות מדיניות – אי אפשר לרוקן את מערכות ההגנה האווירית שלנו. אלו דיבורים באוויר. אנחנו בודקים מה אפשר לעשות ולהרחיב, אבל אסור לשכוח שמאחורי אוקראינה עומדת נאט"ו".

מודאג מהמצב. גנץ וראשי האוגדה ביו"ש, צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

גנץ הביע דאגה באשר למצב הביטחוני ביו"ש, וציין כי הוא "מקווה שלא נראה רף אלימות גבוה משראינו עד כה שיתחיל מירושלים ויקרין לאיו"ש, לעזה, ואולי גם לזירה הצפונית. אני מקווה שזה לא יקרה, אבל נוכח המציאות זה לא תרחיש בידיוני". בנושא אבו מאזן והפלשתינים הדגיש: "אני באתי לדבר עם מי שאפשר ולהילחם במי שצריך – וזה לא סותר. הצעדים שהפלשתינים עושים כרגע בהאג ובאו"ם חמורים, פוגעים ביכולת לשפר את המצב באזור, ולא משרתים את האינטרסים שלהם."

בנושא הדרישה לביטול המנהל האזרחי אמר: "אני לא חושב שיש דרך לעשות את זה וזה בוודאי לא נכון. אני חושב שצריך להגדיל את היכולות של הפיקוח ואת התקציבים. התחלנו לעשות את זה. צריך גם לפעול בנושא תכנון התשתיות ביהודה ושומרון שלא תואמות את האוכלוסייה שחיה שם – הישראלית והפלשתינית. חייבים להכפיל את כביש 60, חייבים לבנות 13-14 מחלפים שיאפשרו תנועה רציפה גם לפלשתינים. אני לא חושב שבאמת יבטלו את המנהל האזרחי ושזה אפשרי".

בנוגע לכוונה לחוקק פסקת התגברות וחוק הגיוס: "לא הצלחתי להביא את מודל השירות. עשינו התקדמות אבל לא הבקענו. בלונג ראן, אי אפשר לחיות על המודל הישן כי הוא לא רלבנטי לחברה שזה אחוז המתגייסים שלה. מודל השירות הנוכחי אינו בר קיימא וחייבים להגיע למודל אחר ששם את הצבא במקום הראשון ולצידו אפשרויות אחרות כמו שירותי חירום, שירותים חברתיים. בג"ץ חייב להתייחס בקרוב לחוק הגיוס ואני מאוד מוטרד מהכוונה לחוקק פסקת התגברות. גם בהיבט של המשך השירות בצה"ל, וגם בהיבט הדמוקרטי".

חרף העובדה שנתניהו דחף לחכות עם מינוי הרמטכ"ל עד לאחר הבחירות, גנץ ציין כי הוא אינו סבור כי כעת ינסה להחליף את אלוף הרצי הלוי שנבחר לתפקיד. "הרצי יהיה רמטכ"ל מצוין, והייתי צריך לבחור בין מצוין למצוין בין המועמדים שהיו לרשותי. אני מכיר אותם. הרצי נכנס להרבה תפקידים בכל מקום שהוא היה בו דיבר מעט וכשהוא יצא היו תוצאות. ההתנהלות של אייל (זמיר, ל"ש) מעידה על האדם שהוא והוא גם יכל להיות רמטכ"ל מצוין. אני חושב שיש לנו רמטכ"ל מצוין גם היום, הוא עשה תהליכים גדולים בצבא, הוא עמד בשני מבצעים וראיתם את התוצאות, הוא בנה את הכוח, ראיתם את ההתפתחות במב"מ וראיתם את כנס החדשנות שהוא הוביל. אני לא חושב שנתניהו יחליט להחליף את הרמטכ"ל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר