חודשים לפני הפיגוע בסמוך ליריחו: נשקו של הלוחם שנטרל את המחבל - הוחרם

האזרח שנטרל את המחבל בפיגוע שיתף בוועדת הפנים של הכנסת לפני כארבעה חודשים על הרגע שבו נלקח ממנו הנשק בעקבות תלונות שווא מצד פלשתינים • "הם ניסו לתקוף אותי ובסוף השוטרים עיכבו אותי לחקירה בחשד שאני איימתי על חייהם" • אוחנה ציין כי בזכות חברת הכנסת אורית סטרוק - הנשק שב אליו

"שלושה ימים טרטרו אותי לתחנה הלוך חזור": כך הוחרם נשקו של הלוחם מהפיגוע סמוך ליריחו // קרדיט: ערוץ הכנסת

התלונה שכמעט מנעה את חיסול המחבל: יוסי אוחנה, האזרח שנטרל את המחבל היום (ראשון) סמוך ליריחו, הוא לוחם כיתת כוננות, שרק לפני מספר חודשים נלקח ממנו הנשק. נשקו נלקח בעקבות תלונת שווא של פלשתינים שתקפו אותו בתחנת הדלק כפר אדומים.

רק ב-14 ביוני האחרון אוחנה סיפר את הסיפור בוועדת הפנים של הכנסת, ובו תיאר איך נלקח ממנו האקדח ובסוף הוחזר לו כמה ימים לאחר מכן. "בכל מוצאי חג ושבת אני יוצא עם הבן שלי לעשות סיור", שיתף אוחנה. "נסענו בחווה, וראינו שלא פרצו גדרות. בכניסה עמד רכב פלשתיני. באותו הרגע עמדתי ליד הרכב וצילמתי את לוחית הזיהוי כדי להעביר לרבש"ץ".

פצוע בזירה - צומת אלמוג, צילום: TPS

אוחנה תיאר כי לפתע הסתערו לעברו מהשיחים ארבעה פלשתינים. "הם היו שתויים. הם התחילו לקלל ולצעוק 'יהודי מסריח מה אתה מצלם'. הרבש"ץ התקשר למשטרה לאחר שיחה איתנו. הסברנו להם שיש ארבעה פלשתינים שמאיימים עלינו. סובבנו את הרכב, כשהם מנסים לפתוח את הרכב".

אוחנה המשיך לספר על רגעי הדרמה: "הפלשתינים ניסו לפתוח את הדלת - הכל מתועד ומצולם. כשאני רואה שהם מנסים ליזום מגע פיזי, אני דוחף את הדלת ויוצא החוצה להדוף אותם". במקביל, הוא סיפר כי "בשום שלב לא שלחתי יד לנשק, למרות שאני חמוש ברישיון".

יוסי אוחנה בכנסת,

"המשטרה הגיעה תוך 4 דקות", המשיך אוחנה. "מתברר שהם הרימו טלפון למשטרה. השוטר אומר שהדיווח הוא שיהודי יורה עליהם. אני בשום שלב לא שולף את האקדח כי אני לא מרגיש בסכנת חיים. השוטר לקח אותי הצידה וטען שאני מעוכב לחקירה. הסברתי לו שאני הזמנתי משטרה, הם אמרו לא, הם טענו ששלפתי, דרכתי וכיוונתי אליהם את הנשק. אמרתי לו שיש כאן מצלמות שיפתח אותן ויראה. האירוע מתועד בטלפון. בשום שלב זה לא קרה".

"הלכתי לתחנה כל יום"

במהלך האירוע אוחנה הדגיש כי הפלשתינים סירבו להזדהות בפני השוטרים. "לא עצרו אותם. הם לא הוציאו תעודת זהות. אני מגיע לתחנה והחוקרת היא בת מיעוטים ואומרת 'למה אתה מצלם להם את האוטו'. אין להם תשובות. לוקחים לי בשטח את הנשק. אני יושב מול החוקרת, ומעוכב עד שלוש וחצי בבוקר. באותו זמן הפלשתינים יושבים בתחנת הדלק ושותים. עיכבו אותם והם שוחררו לפניי. העיכוב היה בעילה שאיימתי על חייהם.

"שלושה ימים טרטרו אותי לתחנה הלוך חזור. הנשק הוחזר לי בזכות אורית סטרוק. יום בהיר אחד מתקשרים, בוא תיקח את הנשק. כל יום הלכתי לתחנה, לא הרפיתי. אמרתי שזה הזוי שלא פותחים את המצלמות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר