ישראל נמצאת בעיצומו של גל טרור רצחני - סיומו לא נראה באופק

אף שבתוך פחות מארבעה ימיםנהרגו שני חיילי צה"לבפיגועי ירי, במערכת הביטחון מדווחים דווקא על ירידה במספר הפיגועים בשבוע האחרון. בצה"ל מייחסים זאת לפעילות הסיכול הנרחבת שמבצעים הכוחות בעומק השטח הפלשתיני, לעיתים גם לאור יום. אך האמת היא שאף אחד לא משלה את עצמו - ישראל נמצאת בעיצומו של גל טרור רצחני, שסיומו לא נראה כרגע באופק.

במערכת הביטחון מתנחמים בשלב זה בעובדה שהטרור לא נמצא בכל הגדה המערבית, אלא מתמקד בעיקר בג'נין ובצפון השומרון, שם אבדה לחלוטין השליטה של הרשות הפלשתינית, ולוואקום נכנסת מערכת הביטחון הישראלית, שפועלת שם מדי לילה.

מוקד טרור נוסף הוא שכם וסביבותיה, שם דווקא ניכרת אקטיביות רבה יותר של הרשות הפלשתינית, לאחר שבימים האחרונים הפעיל הממשל האמריקני לחץ על אבו מאזן. בדרום הגדה, לפחות בינתיים, מספר התקריות האלימות נמוך מאוד, בין היתר משום שהרשות שולטת בשטח באפקטיביות יחסית.

הבעיה היא שמתחילת השנה נהרגו יותר ממאה פלשתינים בתקריות עם כוחות צה"ל, המספר הגבוה ביותר מאז 2015. מספר ההרוגים הגבוה מלבה את האלימות וגורר רצון לנקמה. כל פיגוע "מוצלח" גורר אחריו פיגועים נוספים בהשראתו, ובינתיים, כך נדמה, אף אחד לא מצליח לשבור את המעגל שנוצר.

במערכת הביטחון מדברים על כמה דרכי פעולה אפשריות כדי להתמודד עם המצב. האחת, שנשללת בתוקף על ידי הגורמים המוסמכים, היא יציאה למבצע "חומת מגן 2" בהמשך לקריאת צייצני המקלדות. אך מי שדורש זאת כנראה לא זוכר שלפני מבצע "חומת מגן" צה"ל לא נכנס כמה שנים לתוך הערים הפלשתיניות, ואילו היום הוא עושה זאת מדי לילה. מבצע נרחב יותר במציאות של היום יכול אולי להתמקד באיסוף נשק או במעצר חשודים, אך אף אחד לא רוצה שצה"ל יישאר תקופה ארוכה בתוך שטחי A.

דרך פעולה אפשרית נוספת, שנשללת כרגע גם היא בצמרת מערכת הביטחון, היא החרפת הצעדים נגד האוכלוסייה האזרחית הפלשתינית ביו"ש באמצעות סגרים וכתרים, שלילת היתרי עבודה ועוד, במטרה שזו תבין את מחיר ההפסד של הטרור ותפעל למגרו. אך ניסיון העבר מלמד שצעדים מסוג זה דווקא מלבים את הטרור, ומכניסים יותר פלשתינים למעגל האלימות. אפשרות נוספת, שבה תומכים בעיקר מי שממוקמים בשמאל המפה הפוליטית, היא קידום התהליך המדיני, אך גם אופציה זו נראית בלתי הגיונית וריאלית במציאות של ימינו.

ערב הבחירות, הדרך שבה נוקטת ישראל היא הצפת השטח בכוחות, מעצר מפגעים פוטנציאליים על בסיס מודיעין, כמו גם הפעלת לחץ על הרשות הפלשתינית לפעול. בצמרת מערכת הביטחון מקווים שהמפגעים יתייאשו בשלב כזה או אחר, וגל הטרור ידעך מעצמו כפי שהיה במקרים דומים בעבר.

אך בינתיים, גם אם זו דרך הפעולה שנבחרה מכורח המציאות, צה"ל חייב להפיק לקחים משתי התקריות השבוע, ויפה שעה אחת קודם. מחדל פעולת החיילים במחסום שועפאט, שלא הגיבו כמצופה מהם עם הפגיעה בלוחמת המשטרה הצבאית, סמל נועה לזר ז"ל, כמו גם העובדה שחיילי סיירת גבעתי לא ירו אתמול לעבר רכב המחבלים, ולא ברור אם עמדו בעמדה המבוטנת בהתאם להנחיות - יצטרכו להיבדק ולהיחקר עד תום. תחקיר שיטיל את האחריות על הש"ג, קרי רק על החיילים עצמם, יחטא לאמת ולא ימנע את האירוע הקטלני הבא.