החלטת בג"ץ לא לאשר את מינויו של מני מזוז לראש הוועדה לאישור מינויי בכירים היתה צפויה. טוב היתה עושה המדינה לו מצאה פתרון לבעיה קודם שספגה סטירת לחי מצלצלת מבית המשפט.
הכישלון רשום בראש ובראשונה על שמה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה. מרגע שהבינה שהשופטים מסתייגים ממינויו של מזוז לשמונה שנים, היה עליה לחפש מוצא אחר מהסבך. גם מזוז עצמו לא תרם בהתעקשותו על "הכל או כלום"; אם המדינה וטוהר המידות של הבכירים אכן חשובים לו, עדיף שהיה מסכים להתמנות באופן זמני - ולו כדי לאשר את מינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל.
המינוי הזה יתעכב כעת. על פניו, הפתרון המתבקש הוא למצוא מיידית מועמד שיסכים לשמש ראש הוועדה באופן זמני, ולאשר את מינויו של הלוי דרכו. הימנעות מכך עלולה לתקוע את התהליך לחודשים ארוכים עד להקמת הממשלה (בהנחה שתהיה הכרעה בבחירות ושממשלה חדשה אכן תוקם), ולקלוע את המינוי - ואת צה"ל כולו - לסחבת וסחרור מסוכנים, שיחייבו את הארכת כהונתו של אביב כוכבי לתקופה לא ברורה, כאשר מחליפו כבר ידוע ונושף בעורפו. גרוע מכך, זה עלול לדרבן גורמים פוליטיים מסוימים לבטל את מינוי של הלוי, במטרה למנות לתפקיד איש מטעמם. מהלך כזה יהיה אסון, משום שהוא יהפוך את צה"ל לכלי שרת בידם של הפוליטיקאים.
צה"ל זקוק ליציבות, לתוכניות עבודה, להתוויית הדרך של מפקדו הבא. אי אפשר לעשות את זה ברגע האחרון. מה גם שמינויו של הלוי מחייב סבב מינויים במטה הכללי. כדי שהרמטכ"ל הבא ייכנס לתפקידו באופן מסודר, נדרש לאשר את מינויו כעת, ולשחרר אותו להתכונן לתפקיד התובעני שמצפה לו בשנים הקרובות. מצופה מכל מי שביטחון המדינה יקר לו לתמוך בכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו