סטארט-אפ ניישן תחת מתקפה: בשנה החולפת חלה עלייה של כ-70% בכמות תקיפות הסייבר כלפי ישראל בהשוואה לשנה שקדמה לה. לפי גורם בכיר בצה"ל, "בשנה החולפת סיכלנו עשרות ניסיונות תקיפה איראניים בסייבר".
איראן הציבה את ישראל כיעד בעדיפות עליונה בסדר העדיפות במימד הסייבר, ומשקיעה משאבים אדירים בפיתוח כוח סייבר התקפי לטובת מימוש תכליות שונות. לפי ההערכה, כיום ישנן יותר מ-20 יחידות סייבר איראניות, כמחציתן פועלות מול ישראל.
ירית הפתיחה של המערכה האיראנית נגד ישראל בסייבר הייתה כשצה"ל סיכל את מתקפת הסייבר הראשונה נגד המרחב הישראלי, על מערכת התפלת המים.
לפי צה"ל, היו ניסיונות רבים נוספים לפרוץ למערכות הישראליות. בצבא סבורים כי אחת המטרות העיקריות של איראן היא לייצר השפעה על התודעה הישראלית, ולכן איראן נוהגת לתקוף מטרות אזרחיות לחלוטין, שאין להן בהכרח ערך מבצעי, על-מנת לייצר נזק תודעתי אצל הציבור. ואכן, חרף העלייה המשמעותית במספר תקיפות הסייבר האיראניות כלפי ישראל, בשנה החולפת לא נרשמה תקיפה "משמעותית", כלומר – כזו שפוגעת ברציפות התפקודית של המדינה.
תשתיות אזרחיות חשופות
בצה"ל יוצאים מתוך נקודת הנחה שכמו במימדים נוספים, גם במימד הסייבר קיים שיתוף פעולה בין איראן לחיזבאללה. נדמה כי צה"ל אכן עושה מאמצים כבירים להגנה על הרשתות הפנימיות שלו וקישוריות ביניהן, אך בניגוד לאחריות הצבא להגנה פיזית על תשתיות לאומיות של ישראל, בתחום הסייבר בצבא מציינים כי האחריות על ההגנה מוטלת על התשתיות הלאומיות של מטה הסייבר הלאומי, כאשר הצבא "יסייע במקרה הצורך".
כלומר, צה"ל יגן על תחנות כוח או תשתיות קריטיות אחרות מפני פגיעה קינטית, אך האחריות על הגנתן מפני תקיפת סייבר, שעשויה להשבית אותן לא פחות מטיל שפוגע בהן, אינה בתחומי אחריותו. המצב הזה בעייתי מאוד, שכן נשאלת השאלה מה יקרה בעת מלחמה, כאשר אחת מהתשתיות הלאומיות תיפגע במתקפת סייבר.
בכל הנוגע למערכות הפנימיות שלו, כאמור, מבצע צה"ל מהפכה של ממש. לאחר שנים שבהן דישדש הצבא בכל הקשור לקישוריות בין המערכות השונות, ובהגנה עליהן מפני תקיפות חיצוניות הצבא עושה כברת דרך. לשם ההתמודדות עם האתגר בצה"ל הוקמה מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית שאחראית על כל סוגיית הדיגיטל בצבא, ובין היתר על יצירת סטנדרט אחיד של פיתוח מערכות על מנת שניתן יהיה לחברן זו לזו.
כך, למשל, בשנתיים האחרונות הושלמו בצה"ל תהליכים רב זרועיים שכללו ביצוע תהליך מודרניזציה מקיף בכי להביא לשיפור בקצב העברת הנתונים ועלייה באמינות העברת המידע – וכל זאת במטרה להגדיל את יכולתו של צה"ל לתקוף תוך דקות בודדות.
עוברים לענן
במקביל, הצבא נמצא בתהליך מעבר ל"עננים דיגיטליים" באמצעות אחת מהחברות הגדולות בעולם, והנושא נמצא כעת במכרז. במנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית מתכננים לנצל זאת כדי לבנות את המרחב הדיגיטאלי בצה"ל מחדש, ולאפשר קישוריות טובה יותר בין הגופים השונים שלאורך השנים כל אחד פיתח לעצמו מערכות ייחודיות שקשה מאוד לחברן אחת לשנייה.
במקביל, בצבא מחליפים את השכבה התחתונה של כל התמסורת בצבא ומעדכנים את הסיבים. מדובר בפרויקט ענק שעלותו מיליארדים.
בין המערכות שפותחו בשנים האחרונות ומאפשרות לטייב את הלחימה הצה"לית למחוזות דיגיטלים ניתן למצוא גם את מערכת "מאסטרו" שפותחה על-ידי חטיבת לוטם באגף התקשוב. המערכת מהווה כלי לתכנון יממות תקיפה שמסנכרן בין כל גופי התקיפה בצה"ל לתמונת מצב אחת באותה מערכת. המערכת הושקה לראשונה במבצע 'עלות השחר'.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו