חשיפה: התעשייה הסודית של איראן

איראן משתמשת במתקני תעשיית הנשק הסורית סרס על מנת לייצר עבורה טילים. הפעילות הזאת מתבצעת בחשאי מול בכירים בסרס, וללא תיאום ואישור מול השלטונות הסוריים בדמשק.

סרס היא התעשייה הצבאית הלאומית של סוריה, שאחראית לייצור כלל אמצעי הלחימה - מטילים ורקטות מסוגים שונים, דרך אמל"ח לצבא היבשה ולחיל האוויר (וגם מוצרי לואו־טק כמו אפודים וקסדות), ועד לנשק כימי. המתקנים שלה פזורים בכל רחבי סוריה, והמרכזי שבהם הוא מגזר 4, שאחראי לייצור הטילים והרקטות שמתבצע במכון 4000.

בראש מגזר 4 עומד עאסף דיאב, וקצין הבטיחות הראשי שלו הוא חידר חמדאן. השניים עומדים בקשר הדוק עם בכירי כוח קודס של משמרות המהפכה, ואף מקבלים מהם תשלום לטובת ייצור של עשרות טילים בשנה במיוחד עבור האיראנים. מדובר בטילים מדגם M600, שאותם מעבירה איראן לחיזבאללה, ומתקינה עליהם ערכות שמיוצרות באיראן במטרה להפוך אותם למדויקים, על מנת שיוכלו לפגוע במערכה הבאה במטרות איכות בישראל.

ייצור תת־קרקעי

בעבר ייצרה איראן גם את הטילים בעצמה, אולם רצף התקיפות של חיל האוויר גרם לה לשנות מדיניות ולעבור לייצר בסוריה. הייצור מתבצע בעיקר במתקן במסיאף שבצפונה של סוריה, שהפך בשנה האחרונה ליעד העיקרי לתקיפות של חיל האוויר. כתוצאה מכך החלו האיראנים בפרויקט שאפתני של העברת הייצור למתקנים תת־קרקעיים במסיאף, בניסיון להגן עליהם. ישראל כבר הבהירה כי תמשיך בתקיפות, גם במחיר של נפגעים ונזק רב.

מי שהיה אחראי בעבר לקשר הזה מהצד האיראני הוא עזיז אסבר, שחוסל ב־2018. כיום מובילים אותו, בין היתר, עלי נורוזי המשמש ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של משמרות המהפכה, ואבו עלי מסעוד ניכבחת. השניים עומדים בקשר ישיר גם עם באסם מרהג' חסן, יועצו הקרוב של הנשיא אסד, אבל מנהלים את האופרציה הצבאית ישירות מול בכירי מגזר 4 בסרס.

"יש קבוצה לא קטנה של מנהלים ומהנדסים בסרס שעובדים בדירקטיבה איראנית", מספר סרן ניצן, ראש מדור צפון בזירת המודיעין הטכנולוגי בחטיבת המחקר באמ"ן. "מדובר ביוזמה מקומית בתוך מגזר 4, שמתבצעת ללא אישור מגבוה. דיאב נותן הוראות לאנשים שלו, והם מבצעים. חלקם יודעים מה קורה, וחלקם משוטים. בסך הכל אנחנו מדברים על כמה עשרות אנשים שעובדים עם האיראנים, בעיקר מהנדסים, יוצאי צבא ברובם, שמחפשים הכנסה נוספת".

"משחקים על זמן"

בישראל מודעים לכך שהתקיפות האלה לא בולמות את המוטיבציה האיראנית. "אנחנו משחקים על זמן. לא נצליח לדחות הכל לנצח, אבל בינתיים ידנו על העליונה. תפקידנו לוודא שזה יישאר כך גם בעתיד", אומר גורם ביטחוני בכיר.

"לשמחתנו הם מתקשים להרים את הראש והתעשיה שלהם מקרטעת, אבל האיום קיים", אומר ניצן. סגן מאי, ראש חוליית יעדי טילי קרקע־קרקע בסוריה בזימ"ט, אומרת כי "פרויקטים נקטעים באמצע, עבודות נפסקות בגלל מכונות או אנשים שנפגעו. הם נאלצים לעבוד שם בתנאים של אי ודאות. אנשים מגיעים בבוקר, והמשרד או המעבדה ששם הם עבדו כבר לא קיימים יותר. גם במקרים שהם כן מצליחים לעבוד ולייצר, האיכות נפגעת, ולעתים קרובות הם נאלצים לעגל פינות כדי לעמוד בחוזים מול האיראנים ולספק את הטיל בזמן, והם מספקים אמל"ח פחות מוצלח".