בלי ביטחון, בלי סמכויות: רכזי הביטחון זועקים להסדרת מעמדם

"למי אני אמור להקשיב - למנהל היישוב שמשלם לי את המשכורת, או לצבא שמנחה אותי מקצועית וממנה אותי לתפקיד?", שואל איתי הופמן, רבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) של קיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן. הרבש"צים מרגישים בין הפטיש לסדן, לטענתם, וההוראות שהם מקבלים סותרות.

במקרים רבים, ביישובים מבקשים מהם לבצע עבודות שאינן קשורות בביטחון. השכר שהם מקבלים נע בין 2,000 ל־8,000 שקלים נטו. והם עובדים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. כל יציאה מהיישוב מחייבת מחליף, ובכל שעות היממה הם זמינים לאירועים ביישוב. כעת הם יוצאים למאבק ודורשים ממשרד הביטחון הכרה בתפקידם.

הרבש"צים דורשים לחזור למצב שהיה קיים עד תחילת שנות ה־90, אז הועסקו בידי הצבא, עד שהועברו לאחריות היישובים, ומשרד הביטחון הסיר את האחריות מהם. ארגון שהקימו הצטרף להסתדרות הלאומית, ויחד ניסו להעביר הצעת חוק שתעגן את תפקידם, אולם ללא הצלחה. כעת הם מאיימים להעלות את המחאה הילוך.

לפני חודש וחצי פוטר נועם שגיב מתפקידו אחרי 11 שנה כרבש"צ היישוב סופה שבעוטף עזה. אחרי שעבר סבבי לחימה עם חמאס הוא אף קיבל אות הצטיינות. אבל מנהל הקהילה שהתחלף פיטר אותו.

"דרשו ממני לעמוד בשער היישוב ולבדוק רכבים נכנסים. לעשות עבודות רס"ר של ניקיון ולקרוא מוני מים, להכניס לכיתת הכוננות אנשים שלא ראויים. הוא אמר שהוא המנהל שלי והוא קובע. במועצה רצו שנחלק חבילות מהרווחה בזמן מבצע, שנחסום כבישים למרות שאין לנו סמכות לזה. אני מאוכזב. המציאו לי תלונות ושקרים ועשו יד אחת כדי לפטר אותי".

430 רבש"צים מועסקים על ידי היישובים והמועצות המקומיות. עלות השכר שלהם עוברת ממשרד הביטחון למועצות ומשם לרבש"צים.

"אין לנו תנאים, אין קרן השתלמות", אומר הופמן, שמשמש יו"ר ארגון הרבש"צים מטעם ההסתדרות הלאומית. "השכר נקבע לפי שלוש דרגות: עד 4 ק"מ מהגבול - 8,000 שקלים נטו, מ־4 עד 7 ק"מ השכר הוא 5,000 שקלים נטו, ומ־7 ועד 9 ק"מ מקבלים 2,000 שקל נטו בחודש. בפועל, הדרישות הן אותן דרישות. עבודה ללא הפסקה, זמינות מלאה והקפצות בלי סוף. אסור לצאת מהיישוב ללא אישור ומחליף. התנאים הם תת־תנאים, אין אופק תעסוקתי ואין ביטחון. אנחנו עובדי קבלן של משרד הביטחון".

"בסוף נשברתי"

רבש"צ אחד הקיבוצים בגליל העליון, שביקש להישאר בעילום שם, אמר: "היישוב לא מוכן לשים שקל מעבר למה שהצבא משלם, אבל יש לו דרישות - רוצים שאני אהיה שוטר ואמנע מאנשים להיכנס דרך הקיבוץ לנחל, רוצים שאסתובב כל היום בקיבוץ. אני לא שוטר, אני אחראי על הביטחון מטעם הצבא. בכל קיץ דרשו ממני עוד ועוד. נשברתי. מצאתי עוד עבודה בתוך הקיבוץ כדי לפרנס את המשפחה וזה הפריע להם".

הרבש"צים נחשבים אזרחים לכל דבר ללא סמכויות שיטור. במקרה הצורך הם מגויסים, אולם צה"ל ממעט לגייס אותם למילואים והם מבצעים את עבודתם גם במהלך אירועים ביטחוניים כאזרחים גם כשהם נשלחים לבצע משימות כמו חסימות כבישים, שאינן בסמכותם. המשמעות: רבש"צ שנפגע לא מוכר על ידי משרד הביטחון.

ב־2014 נהרג רבש"צ קיבוץ נירים, זאביק עציון, מפגיעת מרגמה. משרד הביטחון סירב להכיר בו כחלל צה"ל, ורק לאחר מאבק הוא גויס רטרואקטיבית למילואים והוכר כחלל צה"ל. במקרים אחרים שרבש"צים נפצעו הם נדרשו להגיש תביעת תאונת עבודה לביטוח הלאומי. במשרד הביטחון טוענים כי במקרה שרבש"צ נפגע בפעילות מבצעית ביטחונית הוא יהיה זכאי להכרה מהמשרד כנכה צה"ל או כנפגע פעולות איבה.

לרבש"צים יש סיפורים רבים על דרישות שאינן קשורות לתפקיד. באזור ים המלח אחד מהם נדרש לחתום על טופסי הבריכה ביישוב כדי שתוגדר פרטית והיישוב יוכל לגבות דמי כניסה. רבש"צ אחר מיישוב בגליל העליון נדרש להקים ולדאוג לאוהלי אבלים במקרה של פטירה ביישוב.

אחרים נדרשים להכניס פועלים פלשתינים ללא אישורי עבודה ואף לאבטח אותם. רבש"צ נוסף נדרש לעבוד כסייר שמונה שעות ביממה ביישוב במסגרת תפקידו. הם נדרשים לבצע עבודות שיטור ולפקח על גניבות חקלאיות.

רבש"צ מהבקעה מספר: "מזכירות היישוב דרשה שאהיה אחראי על התאורה והפסקות החשמל. שאטפל בזה ואכוון את שעוני התאורה, ואטפל בבעיית הכלבים המשוטטים ביישוב. בל"ג בעומר דרשו שאהיה אחראי על כל המדורות ביישוב, ובכל אירוע ביישוב אגיע עם רכב הביטחון לעזור בהרמת הכיסאות והשולחנות".

רכזי הביטחון מצוידים בנשק, ברכב, בציוד מלא ועוברים הכשרה צבאית הכוללת אימונים. ניתן ללמוד עד כמה מצבם של הרבש"צים מסובך ממקרה באחד מיישובי הצפון. במשטרה סירבו לאפשר לסגן הרבש"צ לשאת נשק בגלל בעיות אלימות במשפחה. צה"ל הורה לראש היישוב להדיח אותו מתפקידו ולאפשר למי שיכול לשאת נשק להחליפו. ראש הרשות מתנגד, וכך בכל פעם שהרבש"צ יוצא מהיישוב, סגנו אחראי על הביטחון ביישוב שצמוד לגדר הגבול, ללא נשק.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד מוקיר ומעריך את פועלם של הרבש"צים ואת תרומתם לחיזוק הביטחון ביישובים. הרבש"צים הם עובדי היישובים, הנושאים באחריות הבלעדית להעסקתם. משרד הביטחון מסייע ליישובים במימון מרכיבי הביטחון, לרבות 'מרכיב ביטחון רבש"צ', ואף הגדיל את תקציב ההשתתפות בו".