רצים לממ"ד בעוטף: "נמתין ככל שיידרש"; תושב מודיעין: "הילדים נכנסו ללחץ"

לילה מתוח במיוחד עבר על תושבי הדרום ובעיקר על תושבי העוטף. "לא ישנו הרבה, המון דריכות - ככה זה שמתחיל מבצע או סבב", מספרת יפעת בן שושן מנתיב העשרה בשיחה עם "ישראל היום".

גם הבוקר נאלצו תושבי העוטף לרוץ למרחבים המוגנים. "התחושות הן שההמתנה מיום שלישי בבוקר השתלמה לנו. מעבר לכך שהיינו פחות חשופים לסכנות, אנחנו מבינים שייקח עוד קצת זמן ולכך נדרשת עוד סבלנות מצדנו. אנחנו נמתין ככל שנידרש", אומרת בן שושן.

לדבריה, לתושבים בעוטף יש סבלנות, "גם אם זה מחרב קצת את הקיץ והחופש הגדול, אנחנו מקווים שאחרי המבצע הזה נדע שעוד כמה סכנות כבר לא קיימות. אני מקווה עבור ילדינו שנחזור בהקדם לשגרה בטוחה", אמרה.

כמו רבים אחרים ביישובי העוטף, גם משפחת בן שושן שוקלת לעזוב את האזור עד יעבור זעם. "נשקול היום לנסוע למשפחה שלנו בשרון. נראה איך יתפתח היום, נשמע את ההערכות - ונחליט".

יישובים אחרים בעוטף נותרו חצי ריקים. "הקיבוץ כבר חצי ריק 55 אחוזים בערך מתושבי הקיבוץ כבר עזבו", מספר עופר ליברמן מניר עם, אחרי עוד לילה ללא שינה. "לא הצלחנו לישון, עד 12 וחצי בלילה היו אזעקות, אחרי זה כמה שעות היה יחסית שקט עד שתיים בלילה ואז שוב משש בוקר זה חזר. המשפחה שלי פה עדיין, אנחנו לא עוזבים".

הסגר שהיה בימים האחורנים מובן כעת, וליברמן כמו רבים מתושבי האזור תומך במבצע. "ברור שאנחנו בעד. מבחינתנו אנחנו שמחים שהייתה יוזמה של צה"ל ומדינת ישראל. לא יכול להיות שאנחנו שלושה ימים חיינו בסוג של הסגר מרצון. ועוד רק על איומים בלבד. הגיע הזמן שאנחנו ניזום ולא ניגרר. אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר אבל אנחנו תומכים ככל שיידרש. טוב שאנחנו יזמנו".

"לא ישנו בלילה"

גם בשדרות, הלילה היה ארוך מהרגיל, ללא שעות שינה ובעיקר בניסיון להתמודד עם המצב. "לא ישנו בלילה. תבוא לישון פה ותבין איך זה", מספרת ש' אמא לשלושה. "כל אחד והתמודדות שלו, המצב מגוחך אי אפשר לישון יותר משעה וחצי רצוף. אנחנו לא היינו בתחושה שזה הולך לרגיעה – ארבעה ימים היינו בציפייה מותחת, אני עם תחושות הבטן והניסיון שמלמד אותי - שזה לא יהיה סתם (הסגר שלפני המבצע), זה לא קל, רק התחלנו את הירי אבל אם נצטרך ניסע מפה, יש לאן לנסוע אבל כרגע אנחנו נשארים. אנחנו עם שלושה ילדים שנולדו לתוך המצב הזה, אנחנו נשמעים להוראות ולא רואים חדשות בבית. כשאתה גם חיי את זה, וגם צופה בזה אתה נכנס למלחמה נוספת. אז מנסים לשנות את האווירה, משחקים, שומעים מוזיקה, רואים סרטים ומבשלים אוכל טעים".

"הילד סירב להיכנס לממ"ד בלי החתול"

אבל לא רק תושבי העוטף נכנסו הבוקר למרחבים המוגנים. "האזעקה במודיעין תפסה אותנו כל אחד בענייניו קצת אחרי ארוחת הבוקר המאוחרת", מספר א', תושב העיר, אב ל־3.

"אירחנו גם את אבא של אשתי בן ה־90 שעבד בחצר. כששמעתי את האזעקה קראתי לאשתי ולשתי הבנות להיכנס לממ"ד. אשתי רצה לחצר לקרוא לאבא שלה והוא סירב להיכנס. מצד שני הבן הגדול שלי, בן 13, נזכר בחתול שלנו 'פיץ'' אחרי שכבר נכנס לממ"ד ורצה לצאת. הקטנה התחילה לבכות מהלחץ ואני נאבק בין שניהם. אחרי 10 דקות יצאנו מהממ"ד ושאלתי את חמי למה הוא נשאר בחוץ - אז הוא ענה: 'הייתי בלח"י - אף אחד לא יפציץ אותי. עכשיו צה"ל חזק, הוא יכתוש אותם'. אז קשה לשכנע אדם מבוגר ושבע ימים, אבל כיוון שאנחנו לא רגילים כל כך באזעקות - זו במיוחד לא עברה כל כך חלק אצלנו. עכשיו ברוך השם כולם רגועים וגם החתול כבר נכנס הביתה ליתר ביטחון".