תארו לעצמכם את התמונה הבאה: עשרות לוחמים על רכבי יונדאי קטנטנים, מול מאות שב"חים שחוצים את גדר ההפרדה. נשמע מופרך? זו המציאות שאיתה מתמודדים לוחמי מילואים מדי יום.
ארבעה חודשים לאחר שמוחמד אבו אל-קיעאן יצא למסע הטרור בבאר שבע, הפיגוע הראשון בגל פיגועים קשה, מספרים לוחמי מילואים בתסכול כי הם מרגישים חסרי אונים מול מאות שוהים בלתי חוקיים ש"עושים להם בית ספר", כהגדרתם, ועוברים את הגדר באופן בלתי פוסק.
עם פרוץ גל הפיגועים הוחלט בצה"ל לסגור את גדר ההפרדה בצורה הרמטית, ולא לאפשר לשב"חים להמשיך להיכנס לתוך ערי ישראל. כדי לעשות זאת הציבו כוחות רבים, כולל כוחות מילואים, שיעבו את הגזרה. בחלק מהמקרים אף הוצבו לוחמים פיזית ליד פרצות גדולות בגדר. המאבק נשא פרי, ובצה"ל רשמו הישג משמעותי - עשרות אלפי השב"חים נבלמו.
אלא שארבעה חודשים לאחר האירועים נראה כי השליטה נסדקת. אמנם לא מדובר בעשרות אלפי שב"חים ברחבי יו"ש, אך מאות מהם עדיין עוברים מדי יום דרך הפרצות שבגדר, ולחלופין - עוברים מעליה באמצעות סולמות.
הלוחמים שהוצבו במקום מתוסכלים מכך ומספרים על תחושות קשות: "הביאו לנו רכבי יונדאי i10 קטנטנים כדי להילחם בטרור. השב"חים עושים מאיתנו צחוק ועוברים את הגדר - חותכים פתח בגדר וממהרים פנימה. צריך לומר שזה מוסדר מאוד, ויש בדואים שמנהלים את כל האופרציה. כמו כן, גם אלו שאנחנו עוצרים מגיעים חזרה במעין דלת מסתובבת. היה מצב שבו ביקשו מאיתנו לרשום את השמות שלהם ולשחרר אותם".
"במאחזים הכל משתנה"
התסכול גבר עוד יותר לפני כשבועיים, אז הוקפצו חלק מלוחמי המילואים לתגבר את הכוחות שניסו לבלום את מבצע המאחזים של "נחלה". "פתאום כשיש בניית מאחזים לא צריך כוחות על הגדר? נו, באמת. לא באנו בשביל זה למילואים, וזה מוכיח עד כמה היעילות שלנו מוטלת בספק", אומרים לוחמי מילואים ל"ישראל היום".
"בצבא צריכים להחליט אם רוצים להשקיע את המשאבים כדי להגן על הגדר ולעצור את השב"חים, ואז לפעול בין היתר נגד הבדואים שמנהלים את כל העסק, או לשחרר אותנו לדברים קצת יותר קריטיים ושבהם באמת נהיה יעילים". יצוין כי אין חולק על כך שיש חשיבות קריטית לפעילות צבאית על הגדר, אך הלוחמים אומרים שלא ניתן לעשות את הדברים "בחצי כוח", ושאם רוצים להגן על הגדר - יש לעשות זאת במאת האחוזים, בלי סייגים.
"נזק סביבתי אדיר"
בינתיים, בגזרת הדרום נמשכת בניית המכשול בגבול מדבר יהודה. בצה"ל סוללים כמה עשרות קילומטרים של כביש וחוסמים צירים שהיו פרוצים באזור, ואף שימשו ליציאה לפיגועים, בין היתר - הפיגוע בשרונה ביוני 2016.
מכיוון שמדובר באזור קריטי מבחינה אקולוגית, בצה"ל פעלו בשיתוף רשות הטבע והגנים ועם גופים רלוונטיים נוספים כדי למנוע ככל האפשר פגיעה בסביבה, אך יש מי שעדיין זועם על הפגיעה שנעשתה. בבית ספר שדה כפר עציון ערכו ביום שישי סיור מיוחד, שבו סקרו את השטח והסבירו מדוע הם מתנגדים נחרצות לפגיעה - הן מההיבט האקולוגי והן משום כך שלטענתם הדבר כלל לא נדרש מבחינה ביטחונית.
"הממשלה, באמצעות מערכת הביטחון, פועלת באימפולסיביות ומתוך מצב של אובדן שליטה בשטח מפעילה כוח הרסני שאין לו שום יכולת לעצור את הפיגועים", אומר עמיחי נועם, סמנכ"ל בית ספר שדה כפר עציון. "לעומת זאת, הנזק הוא אדיר. המערכת האקולוגית המדברית היא רגישה, ו-60 כלים כבדים שפוצעים את המדבר משאירים אחריהם מציאות קשה שלעולם לא תוכל להיות מתוקנת. ריצת האמוק מבלי לשתף את הציבור מייצרת בכייה לדורות, שכן לא נוכל להוריש לילדינו את מדבר יהודה כפי שהכרנו אותו. חייבים לעצור ולחשב מסלול מחדש".
"כל פער מקבל מענה"
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "כחלק ממבצע 'שובר גלים' לסיכול ולמניעת טרור, צה"ל פועל במרחב קו התפר ותגבר את אוגדת יהודה ושומרון בגדודים נוספים, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, והוא מקדם את העבודות ההנדסיות לחסימת מרחב התפר. צה"ל מוקיר ומעריך את השירות במילואים בכלל, ובמבצע 'שובר גלים' בפרט. למשרתי המילואים ניתנים הכלים למילוי משימתם, וכל פער לוגיסטי שעולה מקבל מענה פיקודי בהתאם.
"הצבת לוחמים והקמת המכשול במרחב התפר במדבר יהודה הן נדבך משמעותי בהגנה על מדינת ישראל. עד כה המבצע הביא לירידה משמעותית בהיקף המסתננים שמנסים לחצות לישראל בצורה לא חוקית. מעבר ללא בקרה לשטח ישראל מהווה סיכון ביטחוני ועבירה חמורה על החוק, ולכן לוחמי צה"ל פרוסים במרחב בהתאם להערכת המצב לשמירה מיטבית על ביטחון התושבים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו