"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שקט מתוח: ירידה בהיקף הטרור בשבועיים האחרונים

האתגר: פתרון לשב"חים שנותרו מובטלים בגלל סתימת הפרצות בגדר • בשבועות האחרונים זינק מספר הפועלים שנכנסים באישור דרך המעברים הביטחוניים לערי ישראל

,עודכן
0השמעה
צה"ל הזרים כוחות לגדר, צילום: צילום ארכיון: יהונתן שאול

חודש וחצי לאחר הפיגוע באלעד, נרשמת לראשונה ירידה הדרגתית בפעילות הטרור ובמספר ההתרעות הביטחוניות ביהודה ושומרון, וניכרת חזרה למצב שהיה לאחר מבצע שומר החומות.

על רקע מבצע "שובר גלים" בצפון השומרון, בשבועיים האחרונים מסתמנת ירידה בהיקף הטרור. פעילות מערכת הביטחון אינה נפסקת גם כעת, וכרגע לא נשקלת תזוזה משמעותית של כוחות מתוך האזור.

בצה"ל ממשיכים בפעילות מתוך הבנה שרגיעה אין משמעה חסינות, וששקט יחסי אינו אומר שאין גורמי טרור שמעוניינים לבצע "פיגוע איכות" בישראל ולערער את המצב.

בה בעת, מערכת הביטחון מתמקדת בשיקום גדר ההפרדה, ובמציאת פתרונות לשב"חים שנותרו ללא עבודה, מתוך הבנה שקיפאון עלול להוביל לנפיצות. פועלים רבים, שחלקם אף מחזיקים באישור כניסה לישראל, התרגלו במעבר קל דרך הפרצות הרבות בגדר, וכעת עליהם לבחון כיצד למצוא עבודה בתנאים חדשים.

כשמצרפים לכך את המצב הכלכלי הירוד ברשות הפלשתינית, את העובדה שגם פלשתינים אקדמאים מתקשים למצוא עבודה ואת השלכות מגיפת הקורונה, הדרך לייאוש שעלול להוביל אנשים לבצע פיגועים - עשויה להתקצר. לכן, אחד הדגשים הוא למצוא פתרון לפועלים.

עלייה באישורי העבודה

בשבועות האחרונים זינק מספר הפועלים שנכנסים באישור דרך המעברים הביטחוניים לערי ישראל ביותר מעשרה אחוזים בשבוע. במערכת הביטחון אומרים כי נעשה שימוש בכ־80 אחוזים מאישורי הכניסה, ונעשה מאמץ כדי לאשר כניסה של אלפי פועלים. כיום מחזיקים 98 אלף פלשתינים בהיתר תעסוקה בתוך הקו הירוק, לצד 39 אלף פלשתינים עם היתר תעסוקה בהתיישבות ביו"ש.

בשבוע שעבר אושרו שתי תוכניות, שבמסגרתן צעירים מעל גיל 27 יוכלו להיכנס לישראל גם אם הם רווקים, בניגוד למצב בעבר, שבו כניסתו של אדם רווק לא היתה מאושרת בכל גיל.

הזרמת הכוחות לאזור וסתימת הפרצות בגדר ההפרדה הובילו לצניחה של מספר השב"חים שחדרו לערי ישראל כמעט לאפס, אך הובילו גם לצמיחתה מחדש של תופעה מטרידה - החדירה דרך החלק האזרחי של המעברים הביטחוניים, שבהם עוברים הישראלים לתוך הקו הירוק. על פי ההערכה, כ־250 שב"חים חודרים מדי שבוע לתוך ערי ישראל, כשהם מסתתרים בתוך כלי רכב. מדובר בתופעה שהייתה פופולרית בעבר, לאחר הקמת גדר ההפרדה, וכעת "חוזרת לחיים". החשש הוא שבין השב"חים שמוברחים לארץ עלולים להסתתר גם מחבלים. נוסף על כך, יש פעילות מסיבית כנגד מסיעי השב"חים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר