חיילים באגף המודיעין (אילוסטרציה) | צילום: דובר צה"ל

האתגר הגדול של אמ״ן

פרשת הוצאת המידע המסווג באגף המודיעין המחישה את הקלות שבה עובר מידע רגיש מפה לאוזן, מבעלי סיווג לאזרחים • לאחר ששלושה נעצרו, יש לשפר את הנהלים בתחום ביטחון המידע • הקשיים: תרבות העבודה ביחידות המודיעין ושימוש החיילים ברשתות החברתיות

קשה להמעיט בחומרתה של פרשת הוצאת המידע המסווג מיחידה באגף המודיעין, שנחשפה אתמול (ראשון), לא רק בגלל הנזק הביטחוני שנגרם, אלא בעיקר בגלל הקלות שבה עובר מידע רגיש מפה לאוזן, משותפי סוד לאזרחים, ומהם – לעולם כולו, באמצעות הרשתות החברתיות.

הפרשה נחשפה רק לאחר שמידע רגיש ביותר פורסם ברשתות החברתיות והחקירה הרגישה הוטלה על השב"כ, שהצליח לפצח את המקרה בתוך זמן קצר. התברר כי כלי התקשורת התבססו על קבוצת רשתות חברתיות שבהם פורסם המידע הסודי, וכן ידיעות נוספות. החקירה גם הובילה למעצרם של שלושה: איש מילואים ביחידת המודיעין, חייל שמשרת בה, ואזרח, קטין שהיה מיועד להתגייס בקרוב.

השלושה נעצרו, ובחקירתם התברר כי נהגו לאסוף מידע מסווג, ולפרסם אותו ברשתות חברתיות שהיו פתוחות לכל. את המידע הם קיבלו במסגרת תפקידם או מחיילים ואנשי מילואים נוספים ביחידת המודיעין, שפעלו בתום לב. נגד העצורים האזרחים הוגש אתמול כתב אישום חמור, ונגד החייל יוגש כתב אישום בכפוף לשימוע שייערך בשבוע הבא. החיילים האחרים שנחקרו בחשד כי מסרו מידע עשויים לעמוד לדין משמעתי.

החקירה הפריכה את החשד כי השלושה פעלו עבור גורם זר, או שקיבלו תשלום עבור המידע. עד כמה שהדבר נשמע הזוי, התברר כי הם פעלו סתם כך: לשם העניין, או לשם השעשוע. הנזק שגרמו הטריד אותם פחות כנראה, וכך גם העובדה שביצעו ביודעין סדרה ארוכה של עבירות של הוצאת מידע מסווג ופרסומו, למרות שידעו שהדבר מנוגד לפקודות ולנהלים.

המטרה - שיפור נהלי הביטחון

אבל אסור שהפרשה הזאת תסתכם בהעמדתם לדין של השלושה בלבד. טוב עשה ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה, כשמינה ועדה לחקור את ההתנהלות בתחום ביטחון המידע באגף המודיעין. מדובר בחקירה שהייתה מתבקשת כבר לפני יותר משנה, בעקבות פרשת סרן ת', שנעצר בחשדות ביטחוניים חמורים (ובהמשך מת בכלא הצבאי).

ראש אמ"ן, אלוף אהרון חליוה: לחקור את ההתנהלות בתחום ביטחון המידע, צילום: דובר צה"ל

הפרשה ההיא הובילה את צה"ל לנהוג בשקיפות חלקית בפרשה הנוכחית, אבל כאמור אין בכך די. על הוועדה שהוקמה לבדוק את הקלות המטרידה שבה מועבר מידע בתוך היחידות השונות באמ"ן, ביניהן ולגורמי חוץ. מדובר ביחידות שנשענות על אנשי מילואים רבים, שמגיעים לשירות קצר, נחשפים למידע רגיש, ושבים לאזרחות. הדילוג הזה הטריד עד כה את צה"ל בעיקר באשר לאפשרות של הוצאת ידע טכנולוגי לטובת חברות אזרחיות, אבל הוא אמור להטריד לא פחות גם בנוגע לאפשרות של שימוש במידע המודיעיני עצמו ובתוצריו.

מדובר באתגר לא פשוט. הרציונל של היחידות האלה, 8200 בראשן, הוא של עבודת צוות שחולק במידע תוך ריבוי דעות ומחשבות, במטרה לפרוץ גבולות וחסמים – טכנולוגיים, מבצעיים ומודיעיניים. את הרציונל הזה העתיקו רוב חברות ההיי-טק, והוא אחד הרכיבים המרכזיים בהיותה של ישראל סטארט-אפ ניישן. כעת, נדרש אמ"ן להמשיך ולקיים את המצוינות הזאת תוך הקפדה מוגברת על ביטחון מידע, שלעתים קרובות מגיע מהשותפים שלו במוסד ובשב"כ.

הוועדה תתבקש גם לדון, שוב, בשימוש שעושים המשרתים במודיעין ברשתות החברתיות. לרבים מהם יש פרופילים ברשתות השונות, וכעת יידרש להגדיר מחדש מה מותר, למי, ובאילו תנאים. מדובר אמנם בעניין ביטחוני-מודיעיני, אבל כזה שכרוכות בו גם סוגיות של פרטיות, בעיקר אצל אנשי המילואים שלעתים קרובות משתמשים ברשתות החברתיות למטרות עסקיות.

לסיכום, טוב יעשו הוועדה ויתר הגורמים שחוקרים את הפרשה אם ישאלו את עצמה מה הם לא יודעים על מה שיוצא מאמ"ן בעידן הנוכחי של שטף המידע וקלות הפרסום ברשתות החברתיות. חקירת הפרשה הנוכחית העלתה שהשלושה הדליפו מידע במשך תקופה ארוכה בטרם נעצרו. העובדה שהם עשו זאת מבלי שנחשפו היא נורת אזהרה, ומחייבת לוודא שאין עוד פינות לא מוכרות שבהן עלול להיגרם נזק נוסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...