"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שופט שלום בהחלטה חריגה: יהודים רשאים לקרוא "שמע ישראל" בהר הבית

ההחלטה ביטלה את הרחקתם מהעיר העתיקה ל־15 יום של שלושה נערים יהודים שקראו את התפילה והשתחוו בהר הבית • במשטרה מעריכים כי הפרקליטות תערער על ההחלטה, מחשש להשלכות שיהיו לה • השר פריג' בתגובה: "מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם"

,עודכן
0השמעה
יהודים על הר הבית (ארכיון), צילום: מירי צחי

שופט בית משפט השלום בירושלים ציון סהראי קבע אתמול בהחלטה יוצאת דופן כי יהודים רשאים לקרוא "שמע ישראל" בהר הבית ואף להשתחוות במקום. בכך הוא ביטל את החלטת המשטרה להרחיק מהעיר העתיקה ל־15 יום שלושה נערים יהודים מכיוון שקראו "שמע ישראל" והשתחוו בהר הבית. הוא קבע שבנסיבות שבהן התרחשו הדברים, לא היתה "הפרת סדר" ואף לא עולה חשש שיופר "השלום", או "שלום הציבור".

יצוין כי בפועל, ובהשגחת המשטרה, מתקיימות תפילות במניין בהר הבית שבהן נאמרת, בין היתר, תפילת "שמע ישראל", כבר כחמש שנים. מדובר בתפילות שקטות ולא הפגנתיות שמתקיימות במזרח ההר, ללא סמנים חיצוניים כטלית, תפילין או סידור. לעומת זאת, המשטרה אינה מאפשרת את פעולת ההשתחוויה בהר הבית, ופסיקת השופט עשויה להביא רבים להשתחוות בשטח ההר.

ההחלטה לאפשר את הפרת הסטטוס קוו במתחם אל אקצא, איננה רק שגויה, אלא גם חסרת אחריות ומסוכנת.
מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם וכדי לעצור את התבערה, על היועמ"ש והפרקליטות לערער על ההחלטה ולבקש את דחיית יישומה. לפני שנמצא את עצמנו במערבולת אלימות כתוצאה משיגעון גדלות של שופט שלום אחד

— 🟣 Esawi Frej عيساوي فريج עיסאווי פריג (@EsawiFr)May 22, 2022

במשטרה הופתעו מהפסיקה והביעו דאגה מההשלכות שיהיו לה בימים שבהם העימות על הר הבית נמצא בשיאו. במשטרה מעריכים כי הפרקליטות תערער על החלטת השופט, כפי שערערה באוקטובר האחרון על פסיקת שופטת השלום בלהה יהלום, שהורתה אז להחזיר להר מתפלל יהודי שהורחק משם וכתבה: "המדינה אינה חולקת על כך שיהודים רבים מתפללים בהר הבית, ואין בפעילות זו כשלעצמה כדי לעבור על הוראות המשטרה".

המדינה ערערה בזמנו על החלטת השלום ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אריה רומנוב, קיבל את הערר וקבע בין היתר כי על פי פסיקות בג"ץ, ראוי שהרשות השופטת לא תתערב בעניין כה רגיש כסוגיית תפילות היהודים בהר הבית. השופט רומנוב ציטט מהשלט שקבוע בכניסה לשער המוגרבים המוביל לאזור הר הבית, אשר מפרט את עיקרם של כללי הביקור: "אסורה פעילות דתית/פולחנית בעלת סממנים חיצוניים גלויים".

משרד החוץ הירדני גינה את החלטת השופט ומסר כי "ההחלטה בטלה וחסרת תוקף משפטי לפי החוק הבינלאומי, שלא מכיר בשלטון המשפט הישראלי על השטחים הפלשתיניים הכבושים מ־67, לרבות ירושלים המזרחית. ההחלטה מהווה הפרה שערורייתית להחלטות הבינלאומיות".

השר לשיתוף פעולה אזורי ממרצ, עיסאווי פריג', צייץ בטוויטר בעקבות ההחלטה: "ההחלטה לאפשר את הפרת הסטטוס קוו במתחם אל אקצא, איננה רק שגויה, אלא גם חסרת אחריות ומסוכנת. מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם וכדי לעצור את התבערה, על היועמ"ש והפרקליטות לערער על ההחלטה ולבקש את דחיית יישומה. לפני שנמצא את עצמנו במערבולת אלימות כתוצאה משיגעון גדלות של שופט שלום אחד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר