השייח ראאד סלאח בהר הבית | צילום: אורן בן חקון

כשגורמים מסיתים פועלים בחופשיות, פרעות שומר החומות עלולות לחזור

שלשום, ליל יום השואה, צווחו האלפים במסגד אל־אקצא "ח'ייבר, ח'ייבר, יא יהוד", זה כמו כל קריאה אחרת להשמדת יהודים • ההבדל: הפעם זה בלב מדינת ישראל הריבונית, בלב בירתה

זה עלול לקרות שוב. זה כבר קרה לנו במאי שנה שעברה, כשחלק מערביי הערים המעורבות פרעו בשכניהם היהודים. רבים בתוכנו עצמו אז עיניים. סירבו להאמין. עכשיו נוטים חלקים בציבור לברוח שוב אל מחוזות ההכחשה העצמית.

אלא שהסימנים רבים וברורים. חמאס מנסה לרתום את ערביי ישראל למאבק שלו להשמדת ישראל, ומדבר על כך בגלוי. בעזה הוקמו גופי תיאום וועדות שזהו תפקידם. אחד הגופים בישראל שחמאס מנסה להשתמש בהם הוא ועדת המעקב של ערביי ישראל. בראש הוועדה עומד ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, שרק לאחרונה העלה על נס את התנהלות תושבי לוד, רמלה, יפו ועכו במהומות מאי 2021.

לפני כמה חודשים הוועדה אימצה את מסית העל, האסיר המשוחרר ראא'ד סלאח, שמכנה עצמו "שייח' אל־אקצא". סלאח הוא מנהיג "הפלג הצפוני". ועדת המעקב העניקה לו, כמה אירוני, את תפקיד "משכין השלום" ו"מיישב הסכסוכים".

סלאח אינו יושב בטל. הוא כבר "שב לזירת הפשע" - הר הבית, שסביבו הסית שנים ארוכות. הוא ביקר שם לאחרונה יחד עם חברי ועדת המעקב ונפגש עם בכירי הווקף, שאחדים מהם נתונים להשפעת חמאס. יחד הם הקימו מנגנון תיאום בנושא ירושלים, המקומות הקדושים לאסלאם ו"הסכנות למסגד אל־אקצא".

הביקור של הוועדה לא תרם לרגיעה. המתחם המקודש מבעבע. האש לא כבתה שם. כבר שבוע שדגל אש"ף תלוי על כיפת הסלע. לפני יומיים זרקו משם אבנים על הכותל ועל דרך העופל והשמיעו קריאות תמיכה במוחמד דף ובפיצוץ קריית שמונה.

כוחות הביטחון בהר הבית, צילום: איי.פי

שלשום, ליל יום השואה, כשמדינת ישראל התייחדה עם ששת המיליונים, צווחו שם אלפים: "ח'ייבר, ח'ייבר, יא יהוד, ג'ייש מוחמד סוופ יעוד". מדובר באיחולי מוות ליהודים כגורל אחיהם, יהודי ח'ייבר, שנטבחו על ידי מוחמד לפני מאות בשנים. גם נשות המורביטאת שבו לאחרונה לפעילות בהר. מאיר ליוש העיר אתמול בצדק ש"זה בדיוק אותו דבר כמו 'הייל היטלר' או 'יודן ראוס' או כל קריאה אחרת שמכוונת להשמדת יהודים". בהבדל אחד: הפעם זה בלב מדינת ישראל הריבונית, בלב בירתה.

מקומם של סלאח, אלבאז ודומיהם הוא בכלא

ליוש גר בלוד. הבוקר צפוי להגיע למסגד הגדול שם ראא'ד סלאח, אולי כדי "להשכין שם שלום". לאחרונה התקיים בעיר כנס של "הוועד העממי" במלאת שנה ל"שומר החומות". שייח' יוסף אלבאז, לשעבר אימאם המסגד הגדול, האיש שהסית בפרעות מאי אשתקד, הגדיר שם את ישראל אויב, ואת המתפרעים המוסלמים בהר הבית "גיבורים שראוי לנשק את ראשיהם ואת רגליהם". גם חבר הכנסת סאמי אבו שחאדה מהרשימה המשותפת, ציין כי ללוד היה תפקיד גדול באירועי "התקוממות הכבוד".

נוסף על כך, לפני ימים אחדים הושחתה אנדרטה לזכרם של חיילי צה"ל בלוד. באום אל־פחם שיבחה מורה בפוסט את המחבל שרצח בבני ברק, בעוד בנצרת הפגינו תושבים בעד שחרור אחמד מנסארה, שיושב בכלא על מסע דקירות שהוא ובן דודו ביצעו ברחובות פסגת זאב לפני שנים אחדות (ידיעה של ישי פרידמן, "שביעי").

התיאום בין אויבינו מבית לאויבינו מחוץ הגיע השבוע לשיא. שייח' עכרמה סברי, המופתי לשעבר של ירושלים, תושב הר הזיתים, כיום יו"ר המועצה המוסלמית העליונה, השתתף בוועידה ברשת, לצידם של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, מנהיג חמאס איסמעיל הנייה ומנהיגי הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית. סברי היה עד לאחרונה איש הקשר בין אנשי האחים המוסלמים בירושלים לבין אנשי הפלג הצפוני, עד שזרועות הביטחון הוציאו צו שאוסר עליו להיפגש עם מנהיגי הפלג, סלאח וסגנו כמאל ח'טיב.

מקומם של סלאח, אלבאז ודומיהם הוא בכלא. מדינה שואפת חיים חייבת למצוא במהירות את הדרך לעשות זאת, לפני שתגלה ששוב איחרה את המועד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...