"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יועץ לקריה המחקר הגרעיני הורשע בקידום קשרים עם חברות שבבעלותו

ביהמ"ש גזר מאסר וקנס כספי על היועץ ושני נאשמים נוספים, שקידמו עסקאות עם חברות שהסתירו כי הן בבעלותם • צו איסור פרסום הוטל על הפרשה

,עודכן
קריית המחקר הגרעינית (ארכיון) // צילום: דודו גרינשפן

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע שלושה נאשמים ושתי חברות בפרשת מרמה שבוצעה כלפיהקריה למחקר גרעיני(קמ"ג) וכלפי גוף נוסף, בהיקף כולל של כ-3.2 מיליון שקל בשנים 2014-2011.

הנאשמים הורשעו בעבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, כל אחד על פי חלקו. הפרשה נחקרה על ידי יחידת החקירות במלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון).

הנאשם העיקרי בפרשה שימש בעברו כיועץ חיצוני לקריית המחקר וסיפק לה שירותים ומוצרים באמצעות חברה בבעלותו. בשנת 2011 גויס לשירות המדינה כמנהל תחום בקריה. בתפקידו זה היה מעורב הנאשם, באופן ישיר ועקיף, בקבלת שירותי כוח-אדם ומוצרי רכש משתי חברות פרטיות שהיו בבעלותו, ושבהן היה בעל אינטרס כלכלי, תוך שהוא מבצע מעשי מרמה ומסתיר את קשריו עם אותן חברות. בדרך זו גרם הנאשם העיקרי, בהיותו עובד מדינה, לכך שהמדינה תרכוש מוצרים ושירותים מהחברות שהיו בבעלותו.

בית המשפט קבע כי בנוסף למרמה השיטתית, פעל הנאשם בניגוד עניינים מובהק ו"חבש מספר כובעים בעת ובעונה אחת". כמנהל בקריית המחקר היה הנאשם מעורב מטעמה בפעילותן של החברות הפרטיות, שכאמור היו בבעלותו, ובמסגרת כך קיבל מהן שירותים, גייס עובדים והעסיקם, ופיקח ואישר את שעות העבודה שתשלומים בגינן הועברו לאותן חברות. כל זאת כאשר באותו הזמן ניהל את החברות, יחד עם נאשמים אחרים, והפיק באמצעותן רווחים אישיים.

לגבי נאשם נוסף, שהיה בעלים שותף באחת החברות ואף ניהל אותה, נקבע כי המרמה בוצעה בשיתוף פעולה מלא עמו, מבחינה כלכלית וניהולית, וכי הוא היה שותף להחלטות בדבר קבלה והעברה של כספים, חשבוניות והעסקת עובדים.

בית המשפט אף קבע כי נסיבות ביצוע העבירות חמורות, בין היתר בשל העובדה שבוצעו כלפי הקריה למחקר גרעיני- גוף ממשלתי ובעל חשיבות רבה.

על הנאשם העיקרי נגזרו 30 חודשי מאסר, קנס בסך 100,000 ₪ ומאסר על תנאי.

על הנאשם בנוסף נגזרו 18 חודשי מאסר, קנס בסך 75,000 ₪ ומאסר על תנאי.

בנוסף, על שתי החברות הנאשמות הוטל קנס בסך 100,000 ₪ כל אחת. כמו כן, בית המשפט הטיל חילוט על כספי החברות בסך כולל של כ- 250,000 ₪, לפי חוק איסור הלבנת הון.

עניינה של נאשמת נוספת בפרשה הסתיים בהסדר טיעון בשלב מוקדם יותר, והיא הורשעה בסיוע לקבלת דבר במרמה. לגביה נקבע כי סייעה לביצוע העבירות, בין היתר בכך שהמניות של הנאשם העיקרי הועברו אליה בנאמנות לצורך יצירת המצב הכוזב לפיו הנאשם העיקרי ניתק כל אינטרס כלכלי בחברה. כמו כן נקבע כי ביצעה מעשים נוספים אשר אפשרו את המרמה המתוחכמת. בית המשפט גזר עליה עונש של 6 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 50,000 ₪.

צו פרסום הוטל על פרטי הנאשמים, החברות, עובדי קריית המחקר הגרעינית והעדים בתיק. עם זאת אישר ביהמ"ש לפרסם את פסק הדין בשל חשיבותו הציבורית. יש לציין שהנאשמים ערערו על הכרעת הדיון לבית המשפט העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר