"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אוחנה על זילבר: "פגעה בשירות המדינה כולו"
השר לביטחון הפנים ביקש מנציב שירות המדינה לנקוט בהליכים כנגד המשנה ליועמ"ש • "כפקידה הכפופה להוראות תקשורת המדינה, דינה אינו כשל כל אדם"
המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, ב-2018 // צילום: אורן בן חקון // המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, ב-2018

אוחנה על זילבר: "פגעה בשירות המדינה כולו"

השר לביטחון הפנים ביקש מנציב שירות המדינה לנקוט בהליכים כנגד המשנה ליועמ"ש • "כפקידה הכפופה להוראות תקשורת המדינה, דינה אינו כשל כל אדם"

איציק סבן
, עודכן

השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה שיגר הערב (חמישי) מכתב לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, בו הוא ביקש ממנו לנקוטהליכיםכנגד המשנה ליועמ"ש,עו"ד דינה זילבר.

צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המכון הישראלי לדמוקרטיה

במכתבו התייחס אוחנהלדברים שנשאה זילברבמסגרת כנס מקוון: "דינה של הגב' זילבר, כפקידה הכפופה להוראות תקשור המדינה, אינו כדינו של כל אדם". הוא ציין כי בעוד האחרון רשאי לומר בחופשיות את כל אשר על ליבו, בוטה וקשה ככל שיהיה ובלי מגבלות זולת מגבלות החוק, הרי שבעניינם של עובדי מדינה, מתוך תפיסה שבהתבטאויותיהם כעובדי מדינה חלה, עליהם אחריות מיוחדת האוסרת עליהם לבקר את הממשלה ומשרדיה ובכלל זה מדיניותם, במסיבת עיתונאים, בריאיון עם עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, בעיתון או בספר. "כך זכות השמורה בדין לכל אזרח לבקר את השלטון הנבחר כרצונו – ניטלה בדין מעובדי המדינה בנסיבות שפורטו, כדי להגשים את היותם 'משרתי ציבור' שתפקידם להוציא לפועל את מדיניותו של הדרג הנבחר – תהא זו נכונה בעיניהם או לא נכונה. דבריה של הגב' זילבר לא היו רק דברי 'ביקורת' נוסח 'פייק מנהיג' כלפי הדרג הנבחר, אלא גם על מדיניותו ממש, לרבות באשר לסוגיית מינוי בכירים, כמו גם בהתייחס למדיניות, שלדעתה אינה מקודמת על ידי נבחרי הציבור", כתב השר.

אוחנה הוסיף וציין כי דבריה של זילבר, "ובייחוד ביקורתה על שיח המשילות, המצוי אכן בלב ליבה שלהמחלוקת הפוליטיתבישראל, שנויים במחלוקת ציבורית ופוליטית עמוקה, ולראייה – התגובה הציבורית הרחבה לדברים שבאה בעקבותיהם, והתייחסותם של נבחרי ציבור ממרחבי הקשת הפוליטית, כאשר חלקם תומך בדברים, בעוד אחרים מסתייגים מהם מכל וכל".

המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, ב-2018 // צילום: אורן בן חקון
המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, ב-2018 // צילום: אורן בן חקון

לטענת אוחנה, דבריה פגעו בערכי שירות המדינה "שאמורים להישמר מאמירות המצויות בליבה של המחלוקת הפוליטית, פגעה הגב' זילבר בשירות המדינה כולו, קל וחומר כשהדברים באו מפיה של עובדת ציבור ותיקה ובכירה".

עוד הוסיף השר כי "עובדי המדינה אינם יכולים לעשות שימוש בבמה שניתנה להם מתוקף תפקידם הממשלתי לקידום עמדותיהם הפוליטיות. שמורה להם הזכות, כמובן, לסיים את תפקידם ולהעמיד עצמם ככל אזרח אחר", וכי "דווקא כיבוד הדרג הפקידותי, שהוא הכרחי לתפקודה התקין בכל מדינה, מחייב לוודא שלא ייפרק העול וייפרצו הגבולות בין השיח המתקיים בו לבין שיח ה'רחוב', כזה המותר לכל אדם אחר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...