בעקבות רציחתו של סלים חסארמה (44), שנורה היום (שני) למוות ביישוב בענה לאור יום בידי שני רעולי פנים, שאף ביצעו בו וידוא הריגה שנקלט במצלמות אבטחה - החברה הערבית בישראל סופרת 100 מקרי מוות והריגה כתוצאה ממעשי פשיעה.
נראה כי לא רק שבמגזר הערבי כבר התרגלו לפשיעה הגואה ולקורבנות שהיא גובה, אלא חמור מכך - נראה כי חוסר האונים, הייאוש והתסכול נמצאים בכל מקום, נוכח חוסר ההצלחה המשווע של רשויות החוק בריסוק משפחות הפשע.
"הפשיעה היא תוצאה של הזנחה והתעלמות מכוונת מצד כל הממשלות שהיו כאן", אומר חמודי, תושב ואדי עארה, ומוסיף: "בעבר, מעולם לא חשבתי פעמיים אם ללכת לחתונה. אבל כיום, עם המצב אצלנו במגזר, אני מפחד, בעיקר על אשתי והילדים. הוזמנתי עם המשפחה לחתונה, ולאחר לא מעט מחשבה החלטתי ללכת לבד. הירי באוויר בחתונות לא פחות מסוכן מפושעים חמושים. השינוי חייב לבוא מתוך המגזר. אי אפשר לבוא רק בטענות. נכון. כולם אשמים - המדינה, המשטרה, בתי המשפט, שב"כ ומי לא. אבל אנחנו כחברה גם צריכים לקחת אחריות, ולטפל במה שחולה בחברה שלנו".
יודגש כי במגזר הערבי יש התנגדות חריפה להרחבת סמכויות המשטרה, ובראשן ביטול הצורך בצו משפטי לצורך חיפוש בביתו של אדם ובכליו - הצעת חוק שאושרה שלשום בממשלה. "זו תהיה פגיעה אנושה בזכויות האזרח בפרט ובדמוקרטיה בכלל", אמרו בעמותת עדאלה לזכויות המיעוט הערבי בישראל.
מתנגדים לשב"כ
בנוסף, על אף קריאות רבות, ובהן של גורמים מתוך המגזר הערבי, להכניס את שב"כ ליישובים הערביים כדי לסייע למשטרה במלחמתה בארגוני הפשיעה הערביים, בקרב הנהגת הציבור הערבי יש התנגדות כמעט גורפת למהלך. בין המתנגדים הבולטים ניתן למנות את ח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת אשר מרבה להתבטא, בעיקר בשפה הערבית, נגד האפשרות ששב"כ יירתם לסייע למשטרה. בפוסטים רבים שמעלה עודה ברשתות החברתיות, הוא קורא כי קודם על המשטרה ועל הצבא לעצור את זליגת הנשק מהמחסנים של מערכת הביטחון בישראל לארגוני הפשיעה.
רבים בחברה הערבית שבים ומדגישים כי רק דרך פגיעה כלכלית שיטתית בארגוני הפשיעה ניתן יהיה לבלום את הגל. "כפי שעשו למשפחות הפשע בחברה היהודית, כש'הלכו להן על הראש' בכיוון הכלכלי, כך צריך לעשות עם משפחות הפשע במגזר", אומר ל"ישראל היום" ראש רשות ערבית גדולה בשרון.
לדבריו, "צריך לחלט להם כספים ונכסים ולהקפיא את חשבונות הבנק שלהם". הוא מוסיף כי "כיום, לצעירים בחברה הערבית שווה להיות עבריינים, כי יש שם אקשן והמון כסף. צעיר יהודי הולך לצבא ואחר כך לאוניברסיטה, מוצא עבודה וחי את חייו. לצעירים הערבים אין הרבה ברירות, והם בקלות נמשכים לארגוני הפשיעה - וחלקם משלמים בחייהם".
פרוטקשן ברשויות
הטענות בקרב הציבור הערבי אינן מופנות רק כלפי המשטרה המדינה ורשויות החוק, אלא גם נגד הרשויות המקומיות הערביות. גורם במגזר אומר כי "כמעט כל הקבלנים שעובדים ברשויות המקומיות הערביות משלמים דמי חסות וכולם שותקים, ואחת לכמה שנים המשטרה פועלת נגד ראש רשות שבסופו של דבר יוצא ממעצר והופך גיבור ביישוב שלו".
למרות הטענות הקשות כלפי המשטרה, יש גם טענות כלפי גורמים נוספים. "עלינו להבדיל בין המאבק בפשיעה המאורגנת, שזה תפקידה של המשטרה, לבין נושא האלימות", אומרים בחברה הערבית. לטענת מומחים רבים, הבעיה נמצאת גם באלימות ברחובות, בוונדליזם ובנזקים למרחב הציבורי. כך, למשל, הם מצביעים על בעיית האלימות שבאה לידי ביטוי בתרבות הנהיגה הקלוקלת, במיוחד בקרב הצעירים, שמעורבים בתאונות רבות.
כך או כך, ספק אם שב"כ, שהוא "התקווה הגדולה", יצליח במשימה למיגור הפשיעה. שכן, ככל הנראה, לא ירצה הארגון לחשוף את האמצעים הטכנולוגיים המיוחדים העומדים לרשותו בבתי המשפט ובפני הסנגורים של העבריינים, שימהרו לזמן גורמים משב"כ לחקירות בבתי המשפט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
