אכיפת הגבלות הקורונה. "המשתנה החשוב ביותר" // צילום ארכיון: אורן בן חקון

אפקט הקורונה: זינוק חד בתקיפות שוטרים

היקף התיקים שנפתחו בגין תקיפת שוטרים עלה ב־20% בשנת 2020 לעומת 2019 • חשש במשטרה: היעדר הנחיות ברורות בהקשר להגבלות עלול להגביר שוב את החיכוך

החיכוך הגובר בין המשטרה לציבור בשנה האחרונה הוביל לזינוק בתקיפת שוטרים - ובמשטרה חוששים: היעדר הנחיות ברורות בהקשר להגבלות הקורונה עלול להגביר בשנית את החיכוך ואת חוסר האמון בין אזרחים לשוטרים.

מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה, שבשנת 2020 נרשם זינוק של כ־20% בהיקף התיקים שפתחה המשטרה בגין חשד לביצוע עבירה של תקיפת שוטר, לעומת 2019. מדובר בהפרש של יותר מ־400 תיקים. בשנת הקורונה, מטבע הדברים, גברה האינטראקציה בין אזרחים לשוטרים, בשל אכיפת תקנות הקורונה והפרתן.

מהנתונים עולה עוד, שבמהלך ארבע השנים וחצי האחרונות נפתחו במשטרה 11,303 תיקים בגין חשד לתקיפת שוטר - ועיון בנתונים מגלה שבמשטרה לא ממהרים לגנוז תיקים שנפתחו בגין עבירה זו. רק 46% נגנזו או נמצאים בתהליך סגירה - נתון נמוך משמעותית מנתוני הגניזה של כלל התיקים. לשם השוואה, בשנת 2020 נגנזו כ־76% אחוזים מהתלונות שהוגשו בתחנות המשטרות השונות, ו־94% מהתלונות שהוגשו למשטרה באופן מקוון. הנתונים חושפים שמתוך 4,953 התיקים שנגנזו במהלך ארבע השנים וחצי האחרונות בגין תקיפת שוטררים, 61% נגנזו בעילה של חוסר ראיות ו־34% נגנזו לאחר שהוחלט כי נסיבות המקרה אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, או להעמדה לדין.

גם הנתונים ביחס למספר כתבי האישום שהוגשו בגין עבירה של תקיפת שוטר גבוהים באופן יחסי לעבירות אחרות: במהלך ארבע השנים וחצי האחרונות, הוגשו 1,420 כתבי אישום שבמרכזם עבירה זו. עם זאת, הנתונים מלמדים כי במהלך השנים האחרונות חלה ירידה במספר כתבי האישום שהוגשו מדי שנה בגין תקיפת שוטר: בשנת 2017 הוגשו 395 כתבי אישום, בעוד בשנת 2020 הוגשו 272 כתבי אישום כאלה.

"ברור שהמשטרה רגישה לתקיפת שוטריה, וזה מסביר שיעור נמוך יחסית של גניזת התלונות", מסביר עו"ד יצחק בם, מומחה למשפט פלילי. "צריך לשים לב לכך שעל פי הנחיות פנימיות של התביעה, כאשר התקיפה היא ברף הנמוך, מוגש בדרך כלל כתב אישום על עבירה של הפרעה לשוטר, שנחשבת לעבירה קלה יותר".

אכיפת הנחיות קורונה, פברואר, אורן בן חקון

לדבריו, "השאלה המטרידה באמת היא השאלה אם בפועל המערכת מתייחסת לתלונות של אזרחים נגד שוטרים על תקיפה, באותה מידה של רצינות שבה היא מתייחסת לתלונותיהם של השוטרים. ניסיוני מראה, למרבה הצער, שבמקרה של תלונות הדדיות של אזרח ושל שוטר זה נגד זה, כנראה התלונה של האזרח תיגנז על ידי מח"ש ללא חקירה, ואילו התלונה של השוטר תיחקר עד תום ותביא להעמדה לדין.

"זה מסביר שיעור גבוה יחסית של כתבי אישום ושיעור נמוך יחסית של גניזת תיקים בעבירות של תקיפת שוטר. השוטרים והאזרחים אינם שווים בפני החוק".

מנכ״לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים, אביגיל שררה, הביעה דאגה בעקבות הנתונים: "את תחושת חוסר הביטחון והפקרת חיי השוטרים והשוטרות בשטח, חש כל שוטר במהלך השנה החולפת. הדבר משפיע עמוקות על המוטיבציה של השוטרים, אשר עושים לילות כימים בשמירה ובהגנה על ביטחון ושלום אזרחי מדינת ישראל, וכמובן גם על בני משפחותיהם, אשר חשים דאגה רבה לגורל יקיריהם, כשהם יוצאים אפילו למשימות שיטור יומיומיות ברחובות ישראל. אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות להכביד את היד על כל מי שמעז לתקוף שוטר, ולהגביר בכך את ההרתעה. ללא משטרת ישראל חזקה ומתפקדת, ללא שוטרים מחויבים וחדורי תחושת שליחות - אין קיום למדינת ישראל עצמה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...